טירות של תקופת אזוצ'י-מומויאמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מבנה וטכנולוגיה: התמונות נמחקו
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; הוספת מקף;
שורה 6:
מבנים הגנתיים הראשונים נבנים ביפן עוד מתקופת [[יאיוי]] ((YAYOI (400 לפה"ס - 250 ). באותו זמן המבנים הללו היו פשוטים מאוד ומוקפים בתעלת מים. מסיבות הגנתיות הם הוקמו קרוב לדרכי שכר חשובות ונהרות. באי קיושי (KYŪSHŪ ) יש שרידים של מבצר על המים (MIZUKI) מתקופת [[נארה]] (NARA) (710 - 794) כנראה להגנה מפלישות אפשריות מסין וקוראה‏‏<ref>‏K. Hirai, Feudal Architecture in Japan, translated by H. Sato and J. Ciliotta, (New York and Tokyo: Weatherhill and Heibonsha, 1973), p.9.‏</ref>.
בתקופת הייאן (HEIAN) (794 - 1185) החלה התפתחות של מבנים הגנתיים. לבנייתם עדיין השתמשו בחומר בנייה רגיל – עץ. אחרי מלחמת אונין (1467 – 1477) שהחלישה את שלטון [[מורמאצ'י]] ((MURAMACHI (1338 -1573) לוחמים מקומיים צברו כוח רב והרבה טירות נבנו בחלק השני של מאה XVI.‏‏<ref>‏K. Hirai, Feudal Architecture in Japan, translated by H. Sato and J. Ciliotta, (New York and Tokyo: Weatherhill and Heibonsha, 1973), p.9.‏</ref> הן נהיו גדולות יותר כי היו צריכות לכלול צבא ולבנייתן התחילו להשתמש באבן בנוסף לעץ. אלמנטים חדשים נוספו לטירות גם עקב הגעתם של פורטוגזים ליפן ב1542ב-1542.‏‏<ref>‏R.T. Paine and A. Soper, The Art and Architecture of Japan, (Baltimore: Penguin Books, 1981), p.92. ‏</ref> הם הביאו אתם נשק חם שקיבל שימוש רחב ביפן והשפיע על התפתחות בניית הטירות – נוספו אלמנטים הגנתיים לדלתות והופיעו פתחים בקירות לצורך ירי.
 
בימי הביניים סוג הטירות נפוץ ביותר היה טירה שבנויה על הר (YAMAJIRO)‏‏<ref>‏ JAANUS – Japanese Architecture and Art Net Users System מקור המושגים הוא http://www.aisf.or.jp/~jaanus‏</ref> , מקום גבוה קל יותר להגנה. למבצרים הללו לא היו מגדלים או תעלות מים, לצורכי הגנה הם השתמשו בעיקר בתכונות טבעיות של ההר. הטירות האלה היו בשימוש רק בזמן מלחמה מפני שהם לא היו מתאימות למגורים ממושכים בתקופת שלום. שאר המבנים היו ממוקמים למרגלות ההר. בתקופת סנגוקו (שנמשכה מאמצע המאה ה-15 עד תחילת המאה ה-17) הטירות שנבנו על ידי דאימיו (שליטים צבאיים בעלי נחלות) היו לא רק למטרות ההגנה אלא גם שימשו כסמל של כוח של בעליהן. עם גדילת כוחם של הדאימיו ועם התפתחותן של ערים סביב הטירות (JOKAMACHI) נוצר צורך בשינוי שיטת הבנייה והמיקום של הטירות. עכשיו לא רק פונקציה הגנתית אלא גם צורך לשלוט על אדמות, לנהל משאבים ושיחות עם בני ברית נוספו לטירות. החלה בניית טירות במישור (HIRAJIRO ) או בגבעה במישור (HIRAYAMAJIRO). עקב מיקום נמוך יותר נוצר צורך להגביר פונקציות הגנתיות – התחילו לבנות מגדלים, יסודות וקירות באבן ולחפור תעלות מים.
שורה 17:
בבניית הטירות השיקול הכי חשוב היה לסדר את המבנים בתוך המבצר כך כדי להקשות אל האויב להגיע ללב המבצר –TENSHU - מגדל הראשי המבוצר. טנשו יחד עם מבני המגורים של הדאימיו הוקמו בשטח מגודר פנימי (HONMARU). השטח הזה יחד עם שטחים מגודרים דומים (NINOMARU – שטח אמצעי; SANNOMARU – שטח חיצוני) שכללו בתוכם אחד את השני היו מוקפים בקירות אבן ותעלות מים. על הקירות בנו מגדלים קטנים יותר או צריחים. מספר שערים (TAMON) נבנו כדי לשמש גם כמעבר על תוך המבצר וגם כמקום ישיבת השומרים ומחסני נשק. השבילים בתוך המבצר היו מסודרים כך כדי להביא את אויב למקומות צרים וסגורים אבל נוחים ליריית חצים ממגדלים ופתחים בקירות. מחוץ לקירות והתעלות הטירה הייתה מוקפת בעיר (JOKAMACHI) היכן שבתי תושבים היו מסודרים לפי מקומם בהירארכיה החברתית – בתי לוחמים היו הכי קרובים לקירות.‏‏<ref>‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), p.106.‏</ref>
 
טירת אזוצ'י (AZUCHI) (נבנתה ב1576ב-1576-9) הייתה טירה הראשונה בגבעה במישור בתקופת אזוצ'י-מומויאמה. היא גם העניקה אחד השמות לתקופה. היא שימשה כדוגמאכדוגמה לכל הטירות שניבנו מאז. בעליה [[אודה נובונאגה]] (ODA NOBUNAGA – דאימיו שניסה לאחד את יפן אבל הצליח לכבוש רק שליש) שילב בה אלמנטים של סוגי בנייה שונים כדי ליצור טירה מושלמת שתשקף את כוחו הפוליטי וצבאי.
 
טירת אזוצ'י נשרפה ב1582ב-1582 והיום אפשר לראות רק שרידים של קירות מאבן. אבל קיימים מספיק מקורות שמאפשרים לשחזר את המראה של הטירה.‏‏<ref>‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), p.108.‏</ref> השחזור המקובל היום ‏‏<ref>W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), p.107‏</ref> צויר ב1976ב-1976 על ידי נאיטו אקירה (NAITO AKIRA), פרופסור לאדריכלות באוניברסיטה הטכנולוגית בנאגוייה (NAGOYA).‏‏<ref>‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), pp.110-111.‏</ref> בשחזור אפשר לראות טנשו רב-מפלסי שכלל בתוכו שבע קומות פנימיות. קירות אבן של יסודות היו בגובה של 20 מטר וכל המבנה הגיע לגובה של 46 מטר.‏‏<ref>‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), pp.108-9.‏</ref> כדי לראות את חידוש הטכני של הטנשו של אזוצ'י כדאי לראות את טנשו של טירת מארואוקה (MARUOKA), הדונג'ון ההכי עתיק שנשמר ביפן היום. טירת מארואוקה נבנה ב1576ב-1576, יחד עם טירת אזוצ'י' אבל דונג'ון שלה עדיין בנוי בטכניקה ישנה, פשוטה יותר – בית-אחוזה עם מגדל שמירה בנוי עליו.‏‏<ref>‏K. Hirai, Feudal Architecture in Japan, translated by H. Sato and J. Ciliotta, (New York and Tokyo: Weatherhill and Heibonsha, 1973), p.15.‏</ref>
 
יסודות של טירת אזוצ'י בנויות בטכניקה מסורתית של כפר אנו (ANO).זאת שיטת הבנייה של יסודות חזקים למבני עץ שקודם הייתה טיפוסית לפגודות ומבנים דתיים אחרים. אבנים גדולות, לא מעובדות יחד עם אבנים קטנות יותר, ששימשו להחזקתם בלי חומר מקשר, סודרו בצורת קיר בשיפוע כדי שהלחץ יחזיק אותם ביחד.‏‏<ref>‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), pp.116-117.‏</ref> בטירות יותר מאוחרות, למשל טירת הימג'י (HIMEJI)(1601 – 1609), אבנים פינתיות וחלק של אבני קיר גדולים עברו עיבוד. מאוחר יותר כל האבנים היו מעובדות, לדוגמאלדוגמה יסודות של טירת מאצויאמה (MATSUYAMA) (1603).
 
טנשו של טירת אזוצ'י עמד לבד ללא מבנים נוספים מחוברים עליו – טנשו עצמאי. בטירת מאצומוטו (MATSUMOTO) (1590) אפשר לראות עוד שני מבנים מחוברים לטנשו הראשי על ידי מעברים. צורת טנשו משוכללת ביותר קיימת בטירת הימג'י – למגדל הראשי מחוברים שלושה מגדלים קטנים יותר שיחד עם מעברים עליהם יוצרים חצר פנימית.