טירות של תקופת אזוצ'י-מומויאמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מבנה וטכנולוגיה: התמונות נמחקו |
מ בוט החלפות: דוגמה; הוספת מקף; |
||
שורה 6:
מבנים הגנתיים הראשונים נבנים ביפן עוד מתקופת [[יאיוי]] ((YAYOI (400 לפה"ס - 250 ). באותו זמן המבנים הללו היו פשוטים מאוד ומוקפים בתעלת מים. מסיבות הגנתיות הם הוקמו קרוב לדרכי שכר חשובות ונהרות. באי קיושי (KYŪSHŪ ) יש שרידים של מבצר על המים (MIZUKI) מתקופת [[נארה]] (NARA) (710 - 794) כנראה להגנה מפלישות אפשריות מסין וקוראה<ref>K. Hirai, Feudal Architecture in Japan, translated by H. Sato and J. Ciliotta, (New York and Tokyo: Weatherhill and Heibonsha, 1973), p.9.</ref>.
בתקופת הייאן (HEIAN) (794 - 1185) החלה התפתחות של מבנים הגנתיים. לבנייתם עדיין השתמשו בחומר בנייה רגיל – עץ. אחרי מלחמת אונין (1467 – 1477) שהחלישה את שלטון [[מורמאצ'י]] ((MURAMACHI (1338 -1573) לוחמים מקומיים צברו כוח רב והרבה טירות נבנו בחלק השני של מאה XVI.<ref>K. Hirai, Feudal Architecture in Japan, translated by H. Sato and J. Ciliotta, (New York and Tokyo: Weatherhill and Heibonsha, 1973), p.9.</ref> הן נהיו גדולות יותר כי היו צריכות לכלול צבא ולבנייתן התחילו להשתמש באבן בנוסף לעץ. אלמנטים חדשים נוספו לטירות גם עקב הגעתם של פורטוגזים ליפן
בימי הביניים סוג הטירות נפוץ ביותר היה טירה שבנויה על הר (YAMAJIRO)<ref> JAANUS – Japanese Architecture and Art Net Users System מקור המושגים הוא http://www.aisf.or.jp/~jaanus</ref> , מקום גבוה קל יותר להגנה. למבצרים הללו לא היו מגדלים או תעלות מים, לצורכי הגנה הם השתמשו בעיקר בתכונות טבעיות של ההר. הטירות האלה היו בשימוש רק בזמן מלחמה מפני שהם לא היו מתאימות למגורים ממושכים בתקופת שלום. שאר המבנים היו ממוקמים למרגלות ההר. בתקופת סנגוקו (שנמשכה מאמצע המאה ה-15 עד תחילת המאה ה-17) הטירות שנבנו על ידי דאימיו (שליטים צבאיים בעלי נחלות) היו לא רק למטרות ההגנה אלא גם שימשו כסמל של כוח של בעליהן. עם גדילת כוחם של הדאימיו ועם התפתחותן של ערים סביב הטירות (JOKAMACHI) נוצר צורך בשינוי שיטת הבנייה והמיקום של הטירות. עכשיו לא רק פונקציה הגנתית אלא גם צורך לשלוט על אדמות, לנהל משאבים ושיחות עם בני ברית נוספו לטירות. החלה בניית טירות במישור (HIRAJIRO ) או בגבעה במישור (HIRAYAMAJIRO). עקב מיקום נמוך יותר נוצר צורך להגביר פונקציות הגנתיות – התחילו לבנות מגדלים, יסודות וקירות באבן ולחפור תעלות מים.
שורה 17:
בבניית הטירות השיקול הכי חשוב היה לסדר את המבנים בתוך המבצר כך כדי להקשות אל האויב להגיע ללב המבצר –TENSHU - מגדל הראשי המבוצר. טנשו יחד עם מבני המגורים של הדאימיו הוקמו בשטח מגודר פנימי (HONMARU). השטח הזה יחד עם שטחים מגודרים דומים (NINOMARU – שטח אמצעי; SANNOMARU – שטח חיצוני) שכללו בתוכם אחד את השני היו מוקפים בקירות אבן ותעלות מים. על הקירות בנו מגדלים קטנים יותר או צריחים. מספר שערים (TAMON) נבנו כדי לשמש גם כמעבר על תוך המבצר וגם כמקום ישיבת השומרים ומחסני נשק. השבילים בתוך המבצר היו מסודרים כך כדי להביא את אויב למקומות צרים וסגורים אבל נוחים ליריית חצים ממגדלים ופתחים בקירות. מחוץ לקירות והתעלות הטירה הייתה מוקפת בעיר (JOKAMACHI) היכן שבתי תושבים היו מסודרים לפי מקומם בהירארכיה החברתית – בתי לוחמים היו הכי קרובים לקירות.<ref>W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), p.106.</ref>
טירת אזוצ'י (AZUCHI) (נבנתה
טירת אזוצ'י נשרפה
יסודות של טירת אזוצ'י בנויות בטכניקה מסורתית של כפר אנו (ANO).זאת שיטת הבנייה של יסודות חזקים למבני עץ שקודם הייתה טיפוסית לפגודות ומבנים דתיים אחרים. אבנים גדולות, לא מעובדות יחד עם אבנים קטנות יותר, ששימשו להחזקתם בלי חומר מקשר, סודרו בצורת קיר בשיפוע כדי שהלחץ יחזיק אותם ביחד.<ref>W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), pp.116-117.</ref> בטירות יותר מאוחרות, למשל טירת הימג'י (HIMEJI)(1601 – 1609), אבנים פינתיות וחלק של אבני קיר גדולים עברו עיבוד. מאוחר יותר כל האבנים היו מעובדות,
טנשו של טירת אזוצ'י עמד לבד ללא מבנים נוספים מחוברים עליו – טנשו עצמאי. בטירת מאצומוטו (MATSUMOTO) (1590) אפשר לראות עוד שני מבנים מחוברים לטנשו הראשי על ידי מעברים. צורת טנשו משוכללת ביותר קיימת בטירת הימג'י – למגדל הראשי מחוברים שלושה מגדלים קטנים יותר שיחד עם מעברים עליהם יוצרים חצר פנימית.
|