דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
Nirsalon (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 1:
ב[[אסטרונומיה]], '''דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל''' היא תרשים הקושר את ה[[בהירות|בהירות המוחלטת]] של [[כוכב]] ל[[טמפרטורה|טמפרטורת]] פני השטח שלו, ובכך גם ל[[צבע]] שלו. כשמסדרים את הכוכבים בשמים בדיאגרמה כזו, מתברר שרובם מסודרים לאורכה של עקומה הנקראת '''[[הסדרה הראשית]]'''. את הדיאגרמה הציעו ופיתחו האסטרונומים [[איינר הרצשפרונג]] ו[[הנרי נוריס ראסל]] בשנת [[1910]].
 
חשיבותה של דיאגרמת HR (כפי שהיא נקראת לשם הקיצור) בכך שהיא ממקדת את תשומת הלב בשני הפרמטרים החשובים ביותר המתארים כוכב מכוכבי השמיים. הפרמטר הראשון הנראה לעין הוא הבהירות; את [[בהירות|הבהירות המוחלטת]] (בה משתמשים בדיאגרמה) ניתן לחשב מתוך הבהירות הנצפית ומרחקו של הכוכב מאיתנו. הפרמטר השני הוא הצבע. צופה ללא ציוד מקצועי יעדיף למקם כוכב לפי אינדקס הצבע שלו (המתקבל מהשוואת הבהירות הנראית דרך שני [[מסנן אופטי|מסננים אופטיים]]), ולפי הבהירות המוחלטת (אותה אפשר לחשב בנקל מתוך שני המאפיינים, - הבהירות והצבע,) אשר הם הבולטים ביותר לעין הצופה. אסטרונום מקצועי ישתמש במקום זאת בטמפרטורה של הכוכב (אותה אפשר לחשב מן ה[[ספקטרום]] שלו, המתאר כמובן את הצבע).
 
הדיאגרמה היא כלי עזר במיון הכוכבים לסוגים שונים. היא משמשת, בין השאר, להשוואה של מודלים תאורטיים על התפתחות של כוכבים, עם תצפיות בכוכבים כפי שהם. מיקומו של כוכב על התרשים תלוי בראש וראשונה ב[[מסה]] שלו בהיוולדו, ובגילו. כוכבים שמסתם ההתחלתית קטנה מ־0.3 [[מסת שמש|מסות שמש]] יכנסו לדיאגרמה כננסים אדומים מטיפוס M. כוכב שמסתו קרובה לשל השמש, יתחיל את חייו גבוה יותר, כטיפוס G. כוכבים כבדים עוד יותר יתחילו גבוה יותר בתרשים. כוכב טיפוסי כזה ינוע במהלך חייו כלפי מטה לאורך הסדרה הראשית, עד שהוא מסיים את [[היתוך גרעיני|היתוך]] ה[[מימן]] שלו, חי תקופה קצרה כ[[ענק אדום]], ומתקרר במהירות.