פוליטיקה של אירלנד – הבדלי גרסאות

אירלנד מתפקדת תחת חוקת אירלנד, רשמית מוכרת כ'''בונראכט נה-היירן''', אשר נכנסה לתוקף ב-1937. החוקה הינה מסורת של [[דמוקרטיה ליברלית]]. חוקה זאת מגדירה את גופי הממשל העיקריים ומעגנת זכויות בסיס. ניתן לשנות את החוקה רק ע"יעל ידי משאל עם. משאלי העם הגדולים שנגעו לשינויים בחוקה עלו סביב [[הפלה מלאכותית|הפלות]], סטטוס הכנסיההכנסייה [[נצרות קתולית|הקתולית]], [[גירושים]], [[האיחוד האירופי|והאיחוד האירופי]].

מנהיג המדינה באירלנד הוא [[נשיא אירלנד|הנשיא]]. בשמירה על כך שאירלנד היא [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] הנשיא ממלא תפקיד סמלי לרוב אך יש בסמכותו מספר יכולות. התמודדות על הנשיאות פתוחה לכל האירלנדים מעל גיל 35. הנשיאים נבחרים בבחירות חשאיות [[בחירות אלטרנטיביות|בשיטה האלטרנטיבית]] ע"יעל ידי [[הפרלמנט האירי|הפרלמנט]]. על הנשיא להבחר לפחות ע"יעל ידי 20 חברי פרלמנט או ע"יעל ידי ארבע תת-מדינות איריות. נשיא שסיים את תפקידו רשאי להציע עצמו לקדנציה שניהשנייה. במידה וישנו רק מועמד אחד לנשיאות אין צורך לקיים בחירות כלל והמועמד ממונה לתפקיד הנשיא מיידית. הנשיא נבחר לקדנציה של שבע שנים, אף אדם לא רשאי לכהן יותר משתי קדנציות.

במסגרת מילוי תפקידו הנשיא נעזר בועדהבוועדה מיוחדת לענייני מדינה. לא קיים סגן נשיא באירלנד. אם מכל סיבה שהיא הנשיא אינו מסוגל למלא את תפקידו, תפקיד הנשיא יבוצע ע"יעל ידי ועידה נשיאותית אשר מורכבת מנשיא בית המשפט העליון האירי, יו"ר הסנאט ודובר הפרלמנט.

סמכויות ביצוע מוצאות לפועל ע"יעל ידי קבינט אשר מכונה בפשטות ''הממשלה''. סעיף 28 של החוקה מחייב את ''הממשלה'' להכיל לא פחות משבעה חברים ולא יותר מחמישה עשר. לרוב חברים אלו מונים את [[טישך|ראש ממשלת אירלנד]], [[טנשטה|סגן ראש הממשלה]] ושלושה עשר [[שר|שרים]] אחרים. [[טישך|הטישך]] (ראש הממשלה האירי) ממונה ע"יעל ידי הנשיא לאחר העלאתו כמועמד ע"יעל ידי [[דאל אירן|הדאל אירן]] (הבית התחתון של [[הפרלמנט האירי]]). שאר חברי ''הממשלה'' מקבלים את מועמדותם ע"יעל ידי הטישך וממונים בפועל ע"יעל ידי הנשיא לאחר אישורים ע"יעל ידי דאל אירן. ''הממשלה'' חייבת לקבל את תמיכת הדאל אירן. במידה והתמיכה מתפוגגת הטישך חייב להתפטר או לבקש מהנשיא לפזר את הדאל, דבר אשר גורם [[בחירות כלליות|לבחירות כלליות]].

''הממשלה'', דרך גופים ציבוריים ואזרחיים וכן גופים ממונים ממשלתית היא מעסיקה מרכזית במדינה; שלושת המגזרים הללו, לעיתיםלעתים קרובות מכונים ''המגזר הציבורי''. הניהול בגופים אלה משתנה ביניהם, כך למשל בגופים הציבוריים לרוב ההנהלה מוגדרת בעוד בגופים ממונים ממשלתית שר הממונה עליהם עשוי למנות [[ועדה]] או נציבות. פעילות מסחרית, אשר המדינה מתערבת בה בצורה ישירה, לרוב נעשית דרך גופים ממומנים ממשלתית, מנוהלת בצורה דומה לגופים אזרחיים לחלוטין.

[[השירות הציבורי]] באירלנד מורכב משני חלקים עיקריים, ''השירות הציבורי הממשלתי'' ''והשירות הציבורי של המדינה''. בעוד החלוקה לרוב היא תיאורטיתתאורטית קיימים מספר הבדלים אופרטיבים ברורים. מצופה מהשירות הציבורי לבצע את המוטל עליו ללא הקשר פוליטי, ואכן חלקים נרחבים ממנו מנותקים לחלוטין מכל החלטה ממשלתית.

* ''[[דאל אירן]]'': חברי הדאל נבחרים אחת לחמש שנים בבחירות ישירות פרופורציונאליותפרופורציונליות ממחוזות בעלי נבחרים רבים. כל אזרח [[הממלכה המאוחדת|בריטי]] או [[אירלנד|אירי]] יכול להגיש מועמדות כל עוד הוא לפחות בן 21 וגר דרך קבע באירלנד. מתפס הבוחרים כולל את כל האזרחים הבריטים והאירים שמתגוררים דרך קבע באירלנד ומעל גיל 18. כיום ישנם 166 חברי דאל, מהם אחד, הדובר, נבחר אוטומטית לקדנציה שניהשנייה. ראש הממשלה, סגן ראש הממשלה ושר הוצר חייבים להיות חברי דאל. שאר חברי ''הממשלה'' יכולים להיות חברי דאל, עד שני חברי דאל יכולים להיות חברים [[הסנאט האירי|בסנאט]]. הדאל הוא בית הנבחרים היחיד שיכול להעלות הצעות חוק בנוגע לתקציב. מאז שנות ה-90 המוקדות לאף מפלגה לא היה רוב בדאל ועל כן נוצרו [[קואליציה|קואליציות]] בכדיכדי לנהל שלטון תקין.

* ''[[הסנאט האירי]]'': הסנאט הוא גוף מייעץ לרוב. הוא מורכב משישים חברים הנקראים סנאטורים. בחירות לסנאט מתרחשות לא יותר מ-90 יום לאחר בחירות כלליות לדאל. 11 סנאטורים מקבלים את המינוי שלהם מהנשיא, עוד שישה נבחרים ע"יעל ידי אוניברסיטאות. 43 החברים הנותרים נבחרים ע"יעל ידי ועידות מיוחדות המורכבות מ-60 חברי הסנאט היוצא, 166 חברי הדאל ו883 חברי [[מחוזות אירלנד|המועצות המקומיות]] של אירלנד. לסנאט יש את הכוח לעכב חקיקה שנעשתה בדאל ויש לו עד 90 יום לבחון ולתקן חוקים שנשלחו עליו מהדאל (מלבד חקיקה תקציבית). לסנאט יש רק 21 יום לבחון חקיקה תקציבית. לסנאט אסור לתקן חקיקה תקציבית אך מותר לו להמליץ על שינויים לדאל.

בארילנד שולט [[המשפט המקובל]]. קיימים באירלנד הן בית המשפט העליון וכן בית משפט גבוה וכן בתי משפט נמוכים יותר מבחינת ארכאות משפטיות. שופטים ממונים ע"יעל ידי הנשיא לאחר קבלת מועמדות ע"יעל ידי הממשלה, ניתן להדיח אותם רק על התנהגות בלתי הולמת או על חוסר יכולת לתפקד, גם זאת רק לאחר אישור שני המושבים של הרשות המחוקקת. הארכאה המשפטית הגבוהה ביותר לעירעורים היא בית המשפט העליון אשר בראשו עומד נשיא בית המשפט ושבעה שופטים אחרים. לבית המשפט העליון יש את הכוח של [[ביקורת שיפוטית]] ומותר לו להכריז על חוקים שעברו ברשות המחוקקת כנוגדים את החוקה.

השירות הציבורי באירלנד הינו רחב מכדי לקבל הגדרה ולעיתיםולעתים גם כולל את השירות האזרחי במדינה. השירות הציבורי נטו כולל סוכנויות ממשלתיות וגופים הנותנים שירות מטעם הממשלה אך אינם חלק מהגרעין של השירות האזרחי. דוגמאות לגופים השייכים לשירות האזרחי באירלנד כוללות את המשמר האזרחי, הרשויות המקומויות וכן גופי חינוך מקומיים.

הממשל המקומי באירלנד נקבע ע"פ חקיקת רשויות מקומיות, האחרון שבהם נחתם ב-2001, אשר קבע כי [[רשויות מקומיות|הרשויות המקומיות]] ינוהלובשני משלבים. הראשון יכלול 29 ועידות מחוזיות. 26 המחוזות ההיסטוריםההיסטוריים במדינה קיבלו ועידה מחוזית בחלוקה החדשה מלבד העיר דבלין אשר חולקה לשלוש ועדות מחוזיות. חמשת הערים הגדולות באירלנד, [[דבלין]], [[קורק]], [[גלווי]], [[לימריק]], [[ווטרפורד|וווטרפורד]], זכו כל אחת לועידהלוועידה עירונית משל עצמן, הזהות במעמדן לועידותלוועידות המחוזיות. המשלב השני כולל ועידות יישוביות אשר אחראיות על שטחים קטנים יותר. הרשויות המקומיות באירלנד אחראיות על תכנון, בניית כבישים, סניטציה, ספריות וכד'וכדומה.

תחת [[הסכם יום שישי הטוב]] וסעיף 3 של החוקה פועלת ועידה כללית וכן שישה גופי ביצוע מתאמים את הפעילות ומפעילים סמכויות ממשלתיות בתחומי ממשל שונים בכל רחבי [[אירלנד (אי)|האי אירלנד]]. גופי הביצוע מחזיקים אצלם סמכויות ממשלתיות מוגבלות בשישה תחומי ממשל. פגישות הועדההוועדה מכנסות בהן נציגים מהממשלה של הרפובליקה של אירלנד וכן מגופים מהרשות המבצעת של [[צפון אירלנד]]. הועדההוועדה הושעתה מ-2002 ועד 2007 אך עם שובה של הממשלה החדשה בצפון אירלנד במאי 2007 הועידה חזרה לפעול.

מספר מפלגות מיוצגות בדאל ומטבע הדברים נוצרות [[קואליציה|קואליציות]]. השיטה האלקטורלית האירית אופיינה ע"יעל ידי שליטה של שתי מפלגות וחצי, קרי שתי מפלגות גדולות השולטות ועוד מספר מפלגות קטנות הסובבות סביבן. המפלגה השולטת כיום היא [[פיאנה פול]], מסורתית מפלגה [[שמרנית]] מתקדמת שנוסדה [[1927|ב-1927]] ע"יעל ידי [[אמון דה ואלירה]]. המפלגה תפסה את השלטון בתחילה ע"יעל ידי סגנון ממשל [[פופוליזם|פופוליסטי]] שכלל חלוקה מחדש של אדמות והעדפה לאומית במסחר. עד ימינו שמרנות מסחרית הינה חלק מרכזי באופי השלטון שלה. המפלגה הייתה המובילה בקואליציה שבע פעמים מאז קימתה של אירלנד: 1932–48, 1951–54, 1957–73, 1977–81, 82, 1987–94, ומאז 1997