ענן בן דוד – הבדלי גרסאות

הוסרו 14 בתים ,  לפני 12 שנים
מ
עיצוב, מגדר
אין תקציר עריכה
מ (עיצוב, מגדר)
[[קובץ:Karaim sinagog Ashdod.jpg|שמאל|ממוזער|250px180px|[[בית כנסת]] קראי ע"ש [[ענן בן דוד הנשיא]], ב[[אשדוד]]]]
'''ענן בן דוד בן ר' חנינאי הנשיא''' ([[המאה ה-8|המאה ה־8]]), היה מנהיג פוליטי־דתי הנחשב על ידי רבים כמי שגיבש את התנועה ה[[קראים|קראית]], לאחר שחכמי ישיבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] מנעו את מינויו ל[[ראש הגולה]]. אחרים סוברים כי הוא ייסד תנועה אחרת שנקראה על שמו '''ענניים''' ותנועה זו נטמעה לבסוף ביהדות הקראית.
 
==קורות חייו==
 
חיי ענן לוטים למעשה בערפל. במסורת היהדות הקראית הם מתוארים כלהלן: <BR>
ענן בן־דוד נולד ב[[ממלכת פרס|פרס]] בשנת [[715]]. היה תלמיד־חכם ממשפחה מיוחסת ב[[בבל]] מבית [[ראש הגולה]], ששורשיה מגיעים עד ל[[דוד המלך]], ולכן תוארו הוא '''הנשיא'''. מסופר עליו שהיה בקיא גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל־פה. בשנת [[765]] נפטר בבבל ראש הגולה ממשפחת בוסתנאי ולא השאיר אחריו יורש. מאחר שענן בן־דוד היה בן אחיו של בוסתנאי, הוא נקרא מפרס על ידי ראשי הישיבות בבבל כדי להתמנות לתפקיד ראש הגולה.
 
באותה תקופה עם העברת מרכז השלטון העבאסי מ[[דמשק]] ל[[בגדד]] שבבבל, שהייתה לב היישוב היהודי הרבני, עלה באופן משמעותי כוחם וסמכותם של המוסדות הרבניים וגבר הכוח שבידי ראש הגולה וה[[גאונים]]. ראשי הישיבות בבבל ראו את עצמם כחוליה אחרונה בשרשרת של פוסקים במסורת שבעל־פה, ותבעו לעצמם את הזכות הבלעדית לפרש את התורה, תוך החלטה נחושה לכפות את המסורת הבבלית על כל הקהילות היהודיות, וכתוצאה מכך הורחבה השפעת ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ופירושי הגאונים. מצב זה עורר התנגדות בקרב קהילות שבהן השתמרו מסורות שנוגדות את התלמוד ושררה הדעה שה[[תורה שבעל פה|תורה שבעל־פה]] אינה דבר [[אלוהים]].
 
לפי הגרסה הקראית, המהווה כמעט תמונת ראי של הגרסה הרבנית (ראהראו להלן), לאחר שענן בן־דוד התמנה לאב בית דין הגדול ולראש הגולה ואושר על ידי הח'ליף (ככל הנראה אלמנצור (754-775)), הוא החל לטעון נגד התורה שבעל־פה ודגל בתורה שבכתב בלבד, ככל הנראה מפני שהגיע מפרס, שם השתמרו המסורות האנטי־רבניות. כאשר ראו זאת הרבניים, הם החלו להילחם בענן וזממו להמיתו – הם שיקרו והלשינו עליו כי מרד במלכות, פשע שהעונש עליו הוא מוות.
 
בעת שהותו בכלא הוא נפגש עם אדם חשוב ומכובד בשם אבו נאמן אבו סאביט אבו חניפה, שהושלך לכלא על לא עוול בכפו. אבו חניפה התחבר עם ענן ויעץ לו כיצד לבטל את גזר־הדין. לאחר שענן הופיע שנית בפני הח'ליף והוכיח את צדקתו הוא יצא זכאי, ובשנת 767 הוא שוחרר מן הכלא.
בשאלה זו חלוקים חוקרים וחכמים, [[קראים]] ו[[יהדות רבנית|רבניים]] כאחד.
 
הטענה המסורתית היא כאמור, שענן בן־דוד היה מנהיג פוליטי־דתי שארגן את מתנגדי התושב"ע שתמיד היו בעם ישראל, והוא זה שהקים את היהדות הקראית כתנועה וטיהר אותה מיסודות שמקורם בתושב"ע.
 
רוב החוקרים המודרניים אינם מקבלים את הטענה המסורתית שענן בן־דוד יסד את הקראות, אלא מבדילים בין ה'''קראים''' לבין ה'''ענניים''', אלו שהלכו אחריו ונקראו על שמו. קיומה של קבוצת העננים כקבוצה נפרדת לצד קבצות יהודיות אחרות, מוזכרת גם במקורות קראיים קדומים וגם במקורות מוסלמיים. חוקרים אלה טוענים שענן יסד את ה"ענניים", שכמה מאות שנים לאחר מכן נטמעו בתוך היהדות הקראית. אחת ההשקפות המחקריות החדשות היא שלמעשה לא חל פילוג ממשי בין הרבניים לבין תומכי ענן (ועובדה היא שצאצאיו עמדו בראש ישיבותיה). לפי השקפה זו, ההתפלגות אירעה רק בימי נינו, ענן השני.
3,269

עריכות