פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 78 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
תיקון קישור
אב הטיפוס של המיג-17 השתמש באותו [[מנוע סילון]] קלימוב VK-1 כקודמו, ועיצובו הכללי לא שונה משמעותית. [[אב טיפוס|אב הטיפוס]] הראשון כונה בשם SI וטס ב-[[14 בינואר]] [[1950]]. אב הטיפוס השני SP-2 היה מטוס יירוט בעל [[מכ"ם]]. למרות התרסקות אב הטיפוס SP-2 ב-[[17 במרץ]] [[1950]], הוכתרו בהצלחה ניסויי אבות הטיפוס הבאים בשנת [[1951]]. ב-[[1 בספטמבר]] [[1951]] המטוס אושר לייצור. על פי ההערכות, הגיע המיג-17 למהירות מרבית גבוהה ב-40-50 [[קמ"ש]] משל קודמו (עם אותו מנוע) והצטיין בכושר תמרון גדול יותר בגובה רב.
 
הייצור התעשייתי של המטוס החל [[אוגוסט|באוגוסט]] [[1951]]. במהלך הייצור, המטוס שופר ושונה מספר פעמים. המיג-17 הבסיסי היה [[מטוס קרב]] רב-משימתי לשעות היום, החמוש בשלושה [[תותח|תותחים]]ים, ונחשב למיירט מטוסי אויב מצוין. המטוס היה יכול לשמש גם כ[[מפציץ]], אך משקל ה[[פצצה|הפצצותפצצות]] אותו היה יכול לשאת נחשב לקטן יחסית למטוסים אחרים של התקופה, והוא בדרך כלל נשא מיכלי [[דלק]] נתיקים במקום פצצות לשם הגדלת טווחו הקצר.
 
הפיתוח הבא של המטוס היה ה-MiG-17P שיועד לכל סוגי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] ונשא [[מכ"ם]] "איזומרוד" בחרטומו. ב[[אביב]] [[1953]] החל ייצור הדגם MiG-17F שיועד לתקיפות יום. בדגם זה הורכב מנוע VK-1F עם [[מבער אחורי]], מה ששיפר את ביצועיו והביא לייצורו בכמויות גדולות. הדגם MiG-17PF צויד במכ"ם ובמבער אחורי. בשנת [[1956]] הוסבו 47 מיגים לדגם MiG-17PM (שמכונה גם PFU), שחומש ב-4 [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] [[K-5]] (ב[[נאט"ו]] הם כונו AA-1 "אלקלי"). נבנו גם מעט מטוסי צילום וסיור MiG-17R עם מנועי VK-1F ו VK-5F.
בשנת [[1955]] קיבלה [[פולין]] רישיון לייצר מטוסי מיג-17. הדגם MiG-17F יוצר תחת השם Lim-5. ה-Lim-5 הראשון נבנה ב-[[28 בנובמבר]] [[1956]] ו-477 מטוסים כאלו יוצרו עד שנת [[1960]]. נבנו גם מספר מטוסי סיור Lim-5R עם [[מצלמה|מצלמת]] AFA-39. בין השנים [[1959]]-[[1960]] יוצרו 129 מטוסי יירוט MiG-17PF תחת השם Lim-5P. לאחר מכן, החלו הפולנים לפתח גם מפציצים ודגמי סיור.
 
ב[[סין|בסין]], המטוס הראשון מדגם MiG-17F הורכב מחלקים סובייטיים בשנת [[1956]], ושנה לאחר מכן החל ייצור עצמאי ב[[שאניאנג]]. הדגם הסיני סומן Shenyang J-5 (לשימוש כללי) או F-5 (שיועד ליצוא; אין קשר למטוס האמריקאי [[F-5 Freedom Fighter]]). החל משנת [[1964]], הסינים יצרו דגם נוסף עם [[מכ"ם]], הדומה לדגם MiG-17PF, שכונה J-5A. הסינים גם פיתחו מטוס אימון דו-מושבי בשם JJ-5 (דגם היצוא הוא FT-5), שהיה מיזוג של הדגם J-5 והדגם JJ-2 (המטוס MiG-15UTI שיוצר ברישיון). הדגם יוצר בין השנים [[1966]]-[[1986]], והיה דגם המיג-17 האחרון שיוצר והיחיד עם שני מושבים. ה[[סובייטי|הסובייטים]]ם לא יצרו מיג-17 דו-מושבי, מפני שהם סברו שדגם מטוס האימון הישן יותר MiG-15 מספק.
 
==שירות==
המיג-17 היה ל[[מטוס קרב]] נפוץ בכל מדינות [[ברית ורשה]] בסוף [[שנות החמישים]] ובתחילת [[שנות השישים]]. מספר רב של מדינות שהיו תחת ההשפעה [[פוליטיקה|הפוליטית]] של [[ברית המועצות]] קנו את המטוס, בעיקר ב[[אפריקה]] וב[[אסיה]].
 
מטוסי המיג-17 לא השתתפו ב[[מלחמת קוריאה|במלחמת קוריאה]], אך הם זכו לשימוש רב כמטוס הקרב העיקרי של חיל האוויר של צפון [[וייטנאם]] במהלך [[מלחמת וייטנאם]], כאשר הם שיתפו פעולה עם מטוסי [[מיג-21]] שבדרך כלל הוטסו על ידי טייסים [[סובייטי|סובייטים]] או [[סיני|סינים]]. למעשה, הטייסים העדיפו את המיג-17 על פני המיג-21 מפני שהמיג-17 היה בעל כושר תמרון עדיף, אם כי הוא היה איטי יותר. [[חיל האוויר המצרי]] ו[[חיל האוויר הסורי]] הפעילו גם הם מטוסי מיג-17 ב[[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום כיפור]].
 
===מיג-17 בישראל===
* MiG-17R - מטוס סיור עם מנוע VK-1F ומצלמה.
 
בין דגמי הניסוי היה מטוס תקיפה בשם “aircraft SN" שנוסה בשנת [[1953]], שבו הומר [[כונס אוויר|כונס האוויר]] המרכזי לשניים צידיים, ושני [[תותח|תותחי]]י 23 מ"מ הותקנו בחרטום חדש בעל יכולת צידוד וירי על מטרות קרקע. הדגם הזה לא [[ייצור|יוצר]].
 
כמה מטוסי קרב ששרדו הוסבו למטוסי מטרה הנשלטים ב[[שלט רחוק|בשלט רחוק]].
 
==מפרט טכני (של המטוס "MiG-17F "Fresco-C)==
2,837

עריכות