זרחה – הבדלי גרסאות

יוני זרחה ממלאים מספר תפקידים מרכזיים ב[[ביולוגיה]]: ראשית, הם משמשים מרכיב ב[[נוקלאוטיד|נוקלאוטידים]], אליהםשאליהם משתייכים ה-[[ATP]], מטבע ה[[אנרגיה]] בכל המערכות הביולוגיות, ו[[חומצות גרעין|חומצות הגרעין]], ה-[[DNA]] וה-[[RNA]], המהוות את ה[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]]. שנית, הם משמשים מרכיב ב[[פוספוליפידים]], [[ליפיד|ליפידים]] אליהם קשורה קבוצת זרחה; אלו מהווים את המרכיב העיקרי ב[[קרום התא|ממברנת התא]].

[[אנזים|אנזימים]] הנוטלים קבוצת זרחה מ[[מולקולה]] עתירת אנרגיה (בדרך-כלל ATP) ומעבירים אותה למולקולה אחרת נקראים אנזימי '''[[קינאז]]'''. לפעולת ה[[זירחון]], הוספת קבוצת זרחה למולקולות שונות ובעיקר ל[[חלבון|חלבונים]], יש חשיבות מרכזית ב[[אורגניזם|יצורים חיים]]. פעולה זו קשורה להפקת אנרגיה ב[[תא]]בתא (ראו: '''[[נשימה תאית]]''' ו-'''[[זרחון חמצוני]]''') ולבקרה על מגוון עצום של תהליכים אחרים. כ-2% מכלל ה[[גן (ביולוגיה)|גנים]] ביצורים [[אוקריוטים|אוקריוטיים]] מקודדים לאנזימי קינאז; בגנום של ה[[אדם]] קיימים 500 גנים המקודדים לאנזימי קינאז. האנזימים המבצעים את הפעולה ההופכית לזו של אנזימי קינאז, קרי הסרת קבוצות זרחה ממולקולות, נקראים אנזימי '''פוספטאז'''. אין לבלבל ביניהם לבין אנזימי '''פוספורילאז''', המוסיפים קבוצת זרחה שמקורה בתצורת [[חומצה זרחתית]] למולקולה כלשהי.

ב[[בעלי חיים]] משמשים יוני זרחה בתפקידים נוספים: שני מלחי זרחה, [[נתרן]] דו-[[מימן]] זרחתי ('''NaH₂PO₄''') ודו-נתרן מימן זרחתי ('''Na₂HPO₄''') משמשים כ[[בופר|בּוּפֶרים]] (Buffer); הם תורמים לשמירה על רמת חומציות ([[pH]]) קבועה בגוף. לעניין זה חשיבות רבה, שכן ה[[אנזים|אנזימים]] הרבים האחראיים לרוב התהליכים הביולוגיים בגוף מסוגלים לפעול רק ברמות pH מסוימות מאוד; בנוסף, יתר חומציות או בסיסיות מפריע לפעילותם ה[[חשמל|חשמלית]] של ה[[נוירון|נוירונים]] (תאי העצב). חומציות רבה ב[[דם]] נקראת '''אסידוזה''' או '''אסידמיה'''; ב[[אדם]], כשרמת ה-pH נופלת מ-7, [[מערכת העצבים]] מדוכאת לגמרי ונגרם [[מוות]] מהיר. בסיסיות רבה בדם נקראת '''אלקלוזה''' או '''אלקלמיה'''; כשרמת ה-pH עולה על 7.8, מערכת העצבים מגורה יתר על המידה; האדם חווה התכווצויות ועווית בלתי-נשלטות, ולרוב מת כתוצאה מהפסקת ה[[נשימה]]. יש לציין שמערכתמערכת הבופר של יוני הזרחה היא מערכת משנית בגוף; מערכת הבופר הראשית היא זו של יוני ה[[פחמה]].

מלחי הזרחה מיוצרים לעתים בתעשייה הכימית, אך בעיקר [[כריהכרייה|נכרים]] מהאדמה. ב[[ישראל]] קיימים מרבצי זרחה רבים, במיוחד באזור [[ים המלח]], והמדינה [[יצוא|מייצאת]] כמויות זרחה רבות לעולם. במדינת [[נאורו]] הקטנה שב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] קיימים כמה ממרבצי הזרחה הגדולים בעולם; רוב [[כלכלה|כלכלתה]] של מדינה זו נשענת על כריית הזרחה.