בית בודנברוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Galoren.com (שיחה | תרומות) |
מגדר |
||
שורה 197:
[[תמונה:Schopenhauer.jpg|שמאל|ממוזער|85px|השפיע יותר מכולם על מאן בצעירותו, ארתור שופנהאואר]]
המבנה הבסיסי של הרומן מעוגן בתפיסותיו של [[ארתור שופנהאואר]] - [[פילוסוף|הוגה הדעות]] המשפיע ביותר על תומאס מאן בצעירותו. הוא בנוי כולו על שני צירים מרכזיים, הנמתחים בין שני קטבים - קוטב ה"רצון", אזי רצון החיים העיוור, הוויטליות הבלתי אמצעית, נטולת ה[[תודעה]], או במילים אחרות: הדבקות החייתית בחיים לבין קוטב ה"דימוי", אזי התודעה הרפלקטיבית, המודעות העצמית, המחשבה התוהה על עצם הקיום ופשרו.
את קוטב ה"רצון" מייצגים ברומן ההצלחה החומרית, הכישרון המסחרי, היכולת לעשות חיל בעסקים ולצבור עושר ונכסים, ואילו את קוטב ה"דימוי" מייצגים העידון הרוחני, התהייה והספקות וחיי הנפש המורכבים, ובראש ובראשונה - ה[[מוזיקה]]. ובין שני הקטבים הללו נעים בשני קווים מקביליים, בשני כיוונים מנוגדים, כיוון של עלייה וכיוון של ירידה: מבחינת קוטב ה"רצון", הלא הוא קוטב הדבקות בחיים ובעולם המעשה, המסחר והעסקים חלה '''ירידה''' ברורה מדור לדור, החל בדורו של יוהאן בודנברוק הזקן, שבימיו קונה המשפחה את הבית הגדול שברחוב מנג וה[[חברה (תאגיד)|פירמה]] "יוהאן בודנברוק" למסחר התבואה מגיעה לשיא שגשוגה, וכלה בדור הרביעי, דורו של האנו בודנברוק, ימי חיסול הפירמה ואבדן כוח החיים של המשפחה, המתבטא ברפיסות גופו של האנו ובגעגועי המוות העזים של הנער בן השש-עשרה, הנטול כל כישרון מסחרי וכל מעיניו במוזיקה לבדה. ואילו מבחינת קוטב ה"דימוי" חלה '''עלייה''' ברורה מדור לדור, החל בדורו של יוהאן בודנברוק הזקן, שאינו נוטה לספקות ופקפוקים ול[[חשבון נפש|חשבון הנפש]], כיוון שהוא נטוע בשתי רגליו בחיי המעשה ואינו חש כל צורך לתהות על מעשיו ולהרהר בהם, וכלה, שוב, בהאנו, שכל הווייתו היא בבחינת רוחניות צרופה. תומאס מאן משתמש דווקא במוזיקה כדי לבטא את הסף העליון של התעלות הנפש תוך השפעה משופנהאואר המתאר בספרו "עולם כרצון וכדימוי" את המוזיקה כצורה הצרופה והנעלה ביותר של ההכרה האנושית, והיא שמוליכה את האדם לדידו "אל המהות הפנימית העמוקה ביותר של ישותו שלו"<ref>על יחסו של שפונהאואר למוזיקה
{{ציטוט|תוכן=טעות, משגה, דבר שטוב לו שלא היה משהיה, וכל תכליתם של החיים אינה אלא לתקן את המעוות הזה [...] ולשוב סוף סוף אל המנוחה|מרכאות=כן|מקור=ארתור שופנהאואר, "העולם כרצון וכדימוי"}}
שורה 204:
== מקורות ==
[[תמונה:Lübeck Buddenbrookhaus 070311.jpg|ימין|ממוזער|150px|בית הבודנברוקים -בית משפחת מאן. [[ליבק]], גרמניה]]
בנאמנותו הקפדנית למציאות הממשית כהווייתה - נאמנות המתבטאת לא רק בעיצוב הדמויות, אלא גם בתיאורים מפורטים ומדוקדקים של [[רחוב]]ות, [[בית מגורים|בתים]], [[ריהוט]], כלים, [[ביגוד|מלבושים]], [[תסרוקת|תסרוקות]], גינונים, [[אופציה|עסקי קניה ומכירה]], דיונים עסקיים ופוליטיים, מצב הרכוש המשפחתי וכיוצא בזה - מגיע מאן ביצירה כמעט לידי פדנטיות. מאחר שביקש לצייר "תמונת חיים של [[ברית ערי הנזה|עיר האנזאטית]] במאה ה-19"<ref>
[[תמונה:Buddenbrook Speisesaal.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חדר האכילה ו[[תיאטרון בובות|תיאטרון הבובות]] של האנו בבית הבודנברוקים
]]
שורה 235:
=== [[אנטישמיות]] ===
במחקר שהחל בשנת [[2001]] על ידי חוקר הספרות והתרבות הגרמני יאיה אלזאגה ובמימון הקרן הלאומית ה[[שווייץ|שווייצית]], נחקר לראשונה נושא ה[[יהדות]] וה[[סטריאוטיפ|סטריאוטיפים]] היהודים ש[[תומאס מאן]] העניק לדמויותיו ביצירותיו.
בין היצירות נחקרה גם דמותם של מספר דמויות יהודיות ב"בית בודנברוק" ובמחשבות משפחת בודנברוק על היהודים ופועלם<ref>
מן ה[[מחקר]] עולה כי ה[[גוף]], היהודי במיוחד, מוצג לעתים אצל מאן בהקשר של [[מיניות]] בעייתית, ואפילו מעוררת סלידה. כך, למשל, בסצנה שבה היהודי הרמן האגנשטרום, כל כולו גופניות מבחילה, מתקרב לטוני בודנברוק ומנסה לקנות לעצמו את החופש שבהתקרבות מינית. דמויות יהודיות אינן נחשפות איפוא רק בתיאור כוללני וקיצוני של תווים פיזיים דוחים וקווי אופי מפוקפקים. המיניות שלהם מרתיעה, לא רק חזותם. אך מלבד חזותם, גם מקצועם האישי - בהם נמנים בין היתר רוכלות - מובא בספר בצורה שבה היהודי משתמש במקצועו על מנת להזיק ולהכניס כמה שיותר כסף לכיסו על חשבון החברה. דברים אלו מובאים בדברי הסנאטור תומאס לאחותו טוני בעניין יחסי המסחר המשפחתיים<ref>"בית בודנברוק", חלק שמיני, פרק שני, עמוד 419</ref>:
שורה 331:
== פרסים ==
בשנת [[1929]], 29 שנים לאחר סיום כתיבת היצירה, זכה תומאס מאן בפרס נובל<ref>
{{ציטוט|תוכן=בעיקר עבור הספר האדיר, "''בית בודנברוק''" שזכה בהתמדה להכרה מוגברת כאחת העבודות הקלאסיות של הספרות המודרנית|מרכאות=כן|מקור=נימוק חבר השופטים, פרס נובל לספרות 1929}}
לדעת אשתו של מאן, קטיה, הזכייה בפרס נובל לא הייתה מתרחשת אילולא פורסם [[הר הקסמים]], אשר משלים את תיאור גסיסתה של אירופה כמעט בכל מובן אפשרי.
שורה 347:
{{imdb title|id=0087005|title=בית בודנברוק(1984)}}</ref>.
* בשנת [[2008]] יצא לאקרנים עיבוד מחודש של הספר על ידי הבמאי [[היינריך ברלר]], אשר לאחרונה אמר כי הגרסה הראשונה של הסרט היא זו שמשכה את ליבו לעולם ה[[קולנוע]] ועל כן הוא החליט להוציא את העיבוד הקולנועי המחודש לספר.<ref>
== עיבודים לתיאטרון ==
|