לא בלי בתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
==העלילה==
{{פרטי עלילה}}
בטי, אמריקנית גרושה ואם לשני בנים הכירה את מודי ב[[בית חולים]], הקשר ביניהם התהדק, מודי טיפל וסעד אותה ולאחר מכן הם נישאו. בטי ומודי ניהלו חיי [[נישואין|נישואים]] שגרתיים ונולדה להם בת. לאחר שמודי מפציר בבטי, היא מסכימה שיבקרו למשך שבועיים בלבד במולדתו [[איראן]] כדי להכיר אותה ואת בתם מאתובמהתוב ל[[משפחה|משפחתו]]. בתום שבועיים באיראן, מודי מודיע לבטי כי הם יישארו באירן לתמיד.
 
התקופה הייתה תחילת שלטונו של ח'ומייני, שהתאפיינה במעבר מהיר מהחוק האזרחי לחוק ה[[אסלאם|אסלאמי]] הקיצוני. בתקופה זו ה[[משטרה חשאית|משטרה החשאית]] החלה לעצור [[אזרח]]ים שנהגו שלא על פי [[שריעה|חוקי האסלאם]] ובעיקר נשים שלא לבשו צ'דור (גלימה ארוכה שחורה שמכסה את הגוף כולו). על פי החוקים החדשים הנשים והילדים הפכו ל[[רכוש]]ו של ה[[גבר]] שהיה רשאי לצוות עליהם את רצונו ואף לנקוט כלפיהם ב[[אלימות]].
 
מודי החל לנקוט כלפי בטי באלימות והחזיק בה ובמאתובובמהתוב שהייתה בת 5 ב[[הסגר]]. הוא הרשה להן לצאת מהבית בליווי צמוד בלבד. הכבוד שרחשה בטי לבעלה נעלם והיא החלה לנטור לו [[טינה]]. לאחר 18 חודשים בתנאים קשים, בטי ומחתב הצליחו להימלט דרך ה[[הר]]ים והגיעו ל[[טורקיה]] שם נעזרו בשגרירות ארצות הברית.
 
==בטי מחמודי לאחר הבריחה==