נסיכות סוואנתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: עוין; |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Geo svan.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[שלט אצולה|שלט האצולה]] של נסיכות סוואנתי
'''נסיכות סוואנתי''' (ב[[גאורגית]]: '''სვანეთის სამთავრო''') הייתה [[נסיכות]] קטנה ([[מתאווארי|סמתאווארו]]) ב[[הרי הקווקז הגדול]] שנוסדה בעקבות התפרקותה של [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]] בסוף [[המאה ה-15|המאה החמש עשרה]]. הנסיכות נשלטה בתחילה על ידי [[בית גלובאני]] ולאחר מכן על ידי [[בית דאדשכליאני]], וסופחה על ידי [[האימפריה הרוסית]] בשנת [[1858]].
== היסטוריה מוקדמת ==
[[סוואנתי]] שוכנת בצפון-מערב [[גאורגיה]], לאורך שני עמקים הרריים רחבים הממוקמים דרומית ל[[:קטגוריה:גאורגיה: הרים|הר]] [[אלברוס]], מעל לערות [[:קטגוריה:גאורגיה: נהרות|נהר]] ה[[אנגורי (נהר)|אנגורי]] ממערב ומעל [[צחניס-צק'אלי]] והפלג שלו, חֶלאדוּלה, ממזרח. בתקופת קיומה של [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]] ([[1008]]-[[1463]]), שהייתה בשליטת [[שושלת בגרטיוני]] שלטה באזור [[דוכסות סוואנתי]], שנשלטה בתחילה על ידי [[בית ורדניסדזה]], מסוף [[המאה ה-11|המאה האחת עשרה]] ועד ל[[המאה ה-14|מאה הארבע עשרה]], ולאחר מכן על ידי [[בית גלובאני]], שביססו את עצמם למעשה כנסיכים עצמאיים, כאשר התפוררה הממלכה הגאורגית המאוחדת, בשנות השישים של [[המאה ה-15|המאה החמש עשרה]] (רישמית בשנת [[1490]]/[[1491]]), לשלוש ממלכות - [[ממלכת כארתלי]], [[ממלכת קאחתי]] ו[[ממלכת אימרתי]] - ומספר נסיכויות מקומיות ומובלעות [[פיאודליזם|פיאודליות]] <REF>[[סיריל טואומנוף]] (1963), '''מחקרים על ההיסטוריה הנוצרית של הקווקז''', עמ' 257,
סידרה של פלישות [[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניות]] ומלחמות אזרחים במערב גאורגיה הובילו להתמוטטות הקשר עם המחוזות ההרריים, והמחוזות הפכו, במידה הולכת וגוברת, למבודדות ומנותקות קשר. המבנה הפיאודלי שהתקיים בסוואנתי התמוטט אף הוא, והתרבות האזורית [[הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית אפוסטלית|הגאורגית אורתודוקסית]] שקעה עד לנקודה של חזרה לחלק מ[[מיתולוגיה גאורגית|המנהגים הפגניים]]. תושביה ההרריים של סוואנתי ביצרו את עצמם בביצורים כפריים בלתי נגישים עם שרשרת מגדלי הגנה והיו משתתפים פסיוויים בהתרחשויות ב[[גאורגיה]], מה שהביא למחסור בתיעוד על קורותיהם באותן השנים. יחסיהם עם שכניהם מצידו השני של רכס הקווקז, בעיקר ה[[קברדינים]] וה[[בלקרים]], היו לעתים קורבות עוינים, אף על פי שהמסחר במעברים ההרריים ונישואי התערובת, בין האצילים מבין שני הצדדים, היו נפוצים.
שורה 14:
בשנות העשרים של [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]] התחלקה סוואנתי בפועל לשתיים כתוצאה מ[[נקמת דם|סכסוך דמים]] בין שתי ענפי הדאדשכליאנים. בשנת [[1833]], באמצעות תיווכם של נסיכי [[מגרליה]], שתי ענפי השושלת קיבלו את ריבונותה של [[האימפריה הרוסית]], כאשר הקהילות החופשיות של סוואנתי קיבלו את ריבונות הרוסים רק ב-[[1840]]. אף על פי כן, הם המשיכו לנהל את עסקיהם באופן עצמאי ולא איפשרו לפקידים רוסיים או למיסיונרים של הכנסייה להתקרב לאזור עד לשנות הרבעים המאוחרות של המאה התשע עשרה.
בהמשך לסכסוך המשפחתי הממושך בין דאדשכליאנים, ההתנגדות שלהם לשלטון הרוסי, ופעולותיהם בתקופת [[מלחמת קרים]] ([[1854]]-[[1856]]), הובילה להתערבות ישירה של הרוסים. בשנת [[1857]], הנסיך [[אלכסנדר בריאטינסקי]] ([[1856]]-[[1862]]), הנציב העליון של [[מלכות המשנה של הקווקז]], הורה על הכנעת נסיכות סוואנתי בכוח צבאי. [[קונסטנטין דאדשכליאני|קונסטנטין]], ה[[מתאווארי]] של סוואנתי, ניסה לנהל משא ומתן, אבל הודח ב-[[11 בספטמבר]] [[1857]], ונצטווה לצאת לגלות ב[[ירוואן]]. בפגישת הפרידה, שהתקיימה ב[[כותאיסי]], ב[[27 באוקטובר]] [[1857]], הוא התווכח עם האדמיניסטרטור הרוסי המקומי, [[אלכסנדר גגרין]] והרג אותו יחד עם שלושה מאנשיו. כאשר נתפס נשפט במשפט צבאי מהיר והוצא להורג ביריה <REF>[[דוד מרשל לנג]] (1962), '''ההיסטוריה המודרנית של גאורגיה''', עמ' 96-97,
בשנת [[1858]] בוטלה הנסיכות והפכה למחוז ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] והוצב בראשה מושל (פריסטאב). רבים מנציגי המשפחה הוגלו ל[[סיביר]] ולמחוזות רוסיים אחרים, ויתר הדאדשכליאנים שנותרו נושלו מזכויותיהם האציליות.
| |||