אימפריאליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Oyoel (שיחה | תרומות)
Oyoel (שיחה | תרומות)
שורה 2:
'''אימפריאליזם''' הינו מושג המתאר את התפשטותה של [[אימפריה]] אל שטחים חדשים, לצורך הקמת מושבות ([[קולוניה|קולוניות]]) ותוך אכיפת שלטונה עליהן וניצול [[אוצרות טבע|אוצרות הטבע]] וכוח האדם שלהן. האימפריאליזם המודרני, אשר הגיע לשיאו בסוף [[המאה ה-19]] וראשית [[המאה ה-20]], ביטא את שאיפת המעצמות החזקות להביא תחת שליטתן את המדינות הנחשלות מבחינה תרבותית וכלכלית על מנת להשיג עוצמה ויוקרה, לרוב בהשוואה למעצמות אימפריאליסטיות אחרות.
 
== שלושת גלי האימפריאליזם ==
== אימפריאליזם מול קולוניאליזם ==
הגל הראשון של האימפריאליזם מוגדר החל מ[[המאה ה-15|מאה ה-15]], ועד לשנות ה-70 של המאה ה-18 (המהפכה התעשייתית מואצת). בבסיס האימפריאליזם בתקופה זו עמד הרעיון של סחר עולמי חופשי. לשם כך הוקמו תחנות מסחר אירופאיות בחופי כל היבשות. כמו כן נוצרו קשרים פוליטיים ועסקיים עם השליטים המקומיים למטרת סחר מוזל. התיישבות או [[קולוניאליזם]] התבצעה רק באמריקה. המטרה בהתישבות בשלב זה לא הייתה להשתלט על האוכלוסיה המקומית ו"לחנך" אותה בדרך אירופאית, אלא לגרש או להכחיד אותה לשם ניצול מיטבי של חומרי הגלם שברשותה. הגל הראשון של האימפריאליזם התאפיין במעשי אכזריות כלפי הילידים, בכפיית שיטות עיבוד מסוימות עליהם וסחר עבדים מפותח (בעיקר בין אפריקה לקריביים ולברזיל).
המושג "אימפריאליזם" דומה ל[[קולוניאליזם]] ה[[אירופה|אירופי]] שהחל כבר ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], אך בעוד בבסיס הקולוניאליזם עמד הרעיון של עליונות [[האדם הלבן]] על העמים הנכבשים וחובתו להפיץ את תרבותו הנעלה גם ל"עמים הנחשלים", באימפריאליזם החדש לא ההתיישבות עמדה במרכז, אלא עצם ההשתלטות למטרות ניצול [[כלכלה|כלכלי]], שימוש [[אסטרטגיה (מדעי החברה)|אסטרטגי]] ושיקולי יוקרה. הבדל נוסף בין האימפריאליזם לקולוניאליזם הוא שבעוד שהקולוניאליזם היה יעיל כלכלית והצליח להתממש במשך תקופה כה ארוכה, האימפריאליזם נחל כישלון כלכלי ועל כן לא הצליח לשרוד. כמו כן האימפריאליזם לא הקיף רק את מדינות אירופה, אלא גם את [[יפן]] ו[[ארצות הברית]].
 
הגל השני של האימפריאליזם החל עם המהפכה התעשיתית באמצע המאה ה-18 והסתיים עם תהליך הדה-קולוניזציה באמצע המאה ה-20. בבסיס האימפריאליזם בתקופה הזו עומד רעיון עליונות [[האדם הלבן]] על העמים הנכבשים וחובתו להפיץ את תרבותו הנעלה (ואת הנצרות) גם ל"עמים הנחשלים". הגישה המרכזית קבעה כי
העולם הטיל על האדם הלבן נטל - ללמד את המקומיים מהי התרבות "הנכונה" ולהביא להם את הקידמה האירופית. מבחינה כלכלית חלה ירידה בגישת הסחר החופשי והמעצמות האימפריאליסטיות העלו מכסי מגן כדי להגן על מוצריהם. הקולוניות לא נתפסו רק כמקור לחומרי גלם, כי אם כשווקים למוצרים אירופאים. לשם כך השיגו האירופאים באמצעות עליונותם הטכנולוגית והצבאית שליטה פוליטית מלאה בקולוניות, דהיינו שליטה ישירה ולא באמצעות שליטים מקומיים כפי שהיה בגל הראשון.
תקופה זו היתה שיא ההתפשטות הטריטוריאלית ומעל 75% מהעולם היה בידי המעצמות האימפריאליסטיות.
 
יש חוקרים הטוענים כי גם לאחר המאה ה-20 והתהליך העצמאות שעברו הקולוניות השונות במאה הזו אנו עדים עדיין לאימפריאליזם מסוג חדש. לפי גישה זו הגל השלישי של האימפריאליזם הוא שליטה כלכלית ופוליטית עולמית של מספר קטן של מעצמות ובראשן [ארה"ב]] (בעבר גם [[ברית המועצות]]). המעצמות הללו קובעות את סדר היום העולמי ואוכפות אותו באמצעות גופים הנמצאים תחת שליטתן כמו האו"ם.
 
== התנאים המוקדמים להתפשטות אירופה ==