באיזיט השני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: lt:Bajazitas II |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''באיזיט השני''' ([[טורקית]] '''II. Bayezid''', ‏ [[1447]] או [[1448]]-[[26 במאי]] [[1512]]) היה ה[[סולטן]] השמיני של [[האימפריה העות'מאנית]], ושלט בה מ-[[1481]] עד [[1512]]. הוא נולד בדימטוקה (כיום [[דידימוטיכו]] (Διδυμότειχο) ב[[תראקיה]] ה[[יוון|יוונית]] והיה בנם של הסולטן [[מהמט השני]] ושל [[גילבהר הטון]] (I. Gülbahar Hatun) היוונייה. הוא עלה לשלטון בשנת [[1481]] ונודע במאמציו ליצור הרמוניה בין התרבויות המערבית והמזרחית באימפריה, אך שלטונו היה רצוף מאבקי שליטה והישרדות. בתקופתו התפשטה האימפריה העות'מאנית אל ה[[פלופונסוס]], וב-[[1501]] הוא כבש את [[מיסטרס]] ואת [[מונמבסיה]] מידי [[מוראה]] הביזאנטית.
באיזיט השני נאלץ להיאבק באחיו ג'ם (Cem Sultan) על השלטון באימפריה. ג'ם פנה לעזרת ה[[הוספיטלרים]] מ[[רודוס]] שמסרוהו לידיו של ה[[אפיפיור]] [[אינוקנטיוס השמיני]]. האחרון ביקש לעשות בג'ם שימוש כדי להניס את העות'מאנים משטחי [[אירופה]] אך התוכנית לא צלחה וג'ם מת ב-[[1495]] בהיותו במאסר ב[[קפואה]] שב[[איטליה]]. עוד נאלץ באיזיט השני להתמודד מול מורדים שהתקוממו במזרח האימפריה בעידודו של ה[[שאה]] הפרסי [[איסמעיל הראשון]] שעשה שימוש ב[[שיעה]] במטרה לערער את יציבות האימפריה העות'מאנית. למרות זאת נהג ברוב שנותיו במדיניות של פיוס מול הפרסים.
באיזיט השני נודע בכך ששלח את צי אוניותיו ל[[ספרד]] ב-[[1492]] על מנת להציל את יהודי ומוסלמי המדינה בעת ה[[גירוש ספרד|גירוש]]. הוא העניק לפליטים רשות להתיישב בתחומי האימפריה והעניק להם אזרחות עות'מאנית. פליטים אלה סייעו לקידומה של המדינה ובין היתר ייסדו את ה[[דפוס]] הראשון ב[[איסטנבול]] ב-[[1493]].
שתי החזיתות המרכזיות בתקופת שלטונו היו ה[[ממלוכים]] ו"אדומי הראש". הממלוכים שלטו במצרים, א"י וסוריה. שורה של תקריות גבול עימם הסתיימו ללא הכרעה. "אדומי הראש" היו קונפדרציה של שבטים תורכמנים במזרח אנטוליה שתמכו דווקא בפרסים השיעים. באיזיט לא היה יכול לעבור על זה בשתיקה ולבסוף הוא הצליח להכניעם.
גם בשנות שלטונו האחרונות לא רווה באיזיט שני נחת. בניו נלחמו על הירושה, בנו סלים (לימים הסולטן [[סלים הראשון]]) התמרד נגדו אך גורש על ידי באיזיט השני ל[[קרים (עיר)|קרים]]. את בנו האחר, אהמט, שהצליח להביס את נסיכות קרמנאואולו (Karamanoğlu), הוא ירא. לבסוף שב סלים לאיסטנבול והרג את אהמט בסיוע ה[[יניצ'רים]]. באיזיט השני נאלץ לוותר על השלטון ב-[[25 באפריל]] [[1512]], ויצא לעיר מולדתו בתראקיה. הוא מת בהיותו בדרך ונקבר בסמוך ל[[מסגד באיזיט]] באיסטנבול.
| |||