אנה מופו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: היושב ראש;
קישורים פנימיים לתאריכים
שורה 1:
'''אנה מופו''' (אנגלית: Anna Moffo, ‏
[[27 ביוני]] [[1932]] <ref> מקורות מסוימים מצביעים על שנת הולדתה כ-[[1930]]
</ref> -
[[9 במרץ]] [[2006]]) הייתה [[זמר|זמרת]] [[אופרה]] [[אמריקה|אמריקאית]], [[סופרן]] שעיקר פעילותה היה בשנותב[[שנות ה-60' של המאה ה-20. מופו]] זכתה להערכה רבה בשל ניקיון קולה ויופיה הרב.
 
אנה מופו נולדה בוויין, [[פנסילבניה]]. אחרי סיום לימודיה קיבלה מלגת לימודים ל[[מכון קרטיס למוזיקה]] ב[[פילדלפיה]]. היא ויתרה על כוונתה הקודמת להיות ל[[נזיר|נזירה]], ויצאה ללמוד מוזיקה בקרטיס.
 
בשנת [[1955]] זכתה במבחן קבלה לאמנים צעירים ובמלגה של [[קרן פולברייט]] ללימודים ב[[קונסרבטוריון]] די סנטה צ'צ'יליה ב[[רומא]]. באותה שנה הופיעה לראשונה על הבימה בתפקיד נורינה ב"דון פסקואלה" של [[גאטנו דוניצטי|דוניצטי]] בספולטו.
 
בשנה הבאה הופיעה בהפקת טלוויזיה של "[[מאדאם באטרפליי]]" של [[ג'אקומו פוצ'יני]], בבימויו של מריו לאנפרנקי, מפיק לחברת RCA ויקטור ול-RAI, לו נישאה ב-[[8 בדצמבר]] [[1957]]. בשנה זו גם הופיעה לראשונה ב[[לה סקאלה]], ב[[פסטיבל זלצבורג]] וב[[האופרה של וינה|אופרה של וינה]] ב"פלסטף" של [[ג'וזפה ורדי|ורדי]] (בניצוח [[הרברט פון קאראיין]]. המשיכה להופיע ב[[וינה|ווינה]] עד ראשית [[שנות ה-70']], בתפקידי גילדה ב"ריגולטו" של ורדי, מאנון ב"מאנון" של [[ז'יל מאסנה|מאסנה]], מרגריט ב"פאוסט" של [[שרל גונו|גונו]], מיכאלה ב"כרמן" של [[ז'ורז' ביזה|ביזה]], מימי ב"לה בוהם" של פוצ'יני וויולטה ב"לה טרוויאטה" של ורדי. פרשנותה לתפקיד אמינה ב"סונאמבולה" של [[וינצ'נצו בליני|בליני]] נחשבת עד היום לאחת הטובות ביותר.
 
הופעתה הראשונה באמריקה הייתה גם היא בתפקיד מימי בלה בוהם, ב[[האופרה הלירית של שיקגו|אופרה הלירית של שיקגו]] בשנת 1957 ואילו ב[[מטרופוליטן אופרה]] ב[[ניו יורק]] הופיעה לראשונה ב-[[1959]] בתפקיד ויולטה ב"לה טרוויאטה". בעונת [[1960]]-[[1961|61]] חזרה למטרופוליטן לשיר את גילדה ב"ריגולטו", אדינה ב"שיקוי האהבה" של דוניצטי וליו ב"טורנדוט", עם [[בירגיט נילסן]] ו[[פרנקו קורלי]].
מופו התגרשה מלאנפרנקי בשנת [[1972]] ונישאה ליושב ראש הקודם של RCA, רוברט סארנוף, ב-[[14 בנובמבר]] [[1974]] (היא התאלמנה ב-[[22 בפברואר]] [[1997]]). בסוף שנות ה-70' הופיעה מופו בתפקידי ורדי כבדים, כמו ליאונורה ב"איל טרובאטורה" ולינה ב"סטיפיו".
 
מופו הייתה פופולרית בעיקר ב[[איטליה]], שם הנחתה את "תוכנית האירוח של אנה מופו" בשנים [[1960]] עד 1973ונבחרה[[1973]] ונבחרה לאחת מעשר הנשים היפות ביותר באיטליה. היא עודנה מעין דמות פולחן בקרב חובבי אופרה רבים בארצות הברית, וראיה לכך ה"אודה לאנה מופו", פואמה באורך ספר, שכתב ויין קוסטנבאום.
 
אנה מופו מתה בניו יורק ב-9 במרץ 2006 מאירועמ[[אירוע מוחי]], לאחר מאבק של עשר שנים ב[[סרטן (מחלה)|סרטן השד]]. השאירה אחריה שלוש בנות חורגות ואח. גילה המדויק במותה איננו ודאי; מקורות שונים מדווחים עליו כ-73 או 75.
 
==הערות==