כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
ה[[כרונולוגיה]] עוסקת בקביעת משך הזמן של מאורעות שאירעו בעבר, משך הזמן בין מאורע למאורע. וכן קביעת מועד שבו אירע האירוע ביחס לזמננו. הכרונולוגיה מנסה לעשות סדר בין הדורות וסנכרון מאורעות שונים שיארעו באזורים אחרים.
 
בעולם העתיק התיארוך של המאורעות כפי שהוא מופיע בממצאים [[ארכאולוג|הארכאולוגים ]] ובכתובים של אתרים שונים מתייחס לתיארוך שהיה מקובל באותה תרבות. והתיארוךהתיארוך לעתים קרובות נעשה על פי תיארוך יחסי באתרים כגון שכבות ארכאולוגיות שונות וממצאים הקושרים את האתר לממצאים באתרים באזורים אחרים.
 
 
לרשות ההיסטוריונים של המזרח הקרוב אשר עסקו בקביעת הכרונולוגיה של מאורעות ב[[מצרים העתיקה]], [[ארץ ישראל]], [[כנען]], והתרבויות של [[מסופוטמיה]] : [[שומר]], [[אכד]], [[בבל]], [[אשור]], תרבויות [[אנטוליה]] ועוד , עמדו התעודות ההיסטוריות, תעודות אלה הכילו רשימות מלכים אשר כללו את סדר הדורות של המלכים ושנות מלכותם, באנאלים ובמצבות הזיכרון נמצאו גם מאורעות שאירעו בשנת מלכות זו או אחרת. בעיה שעמדה בפני ה[[היסטוריון]] היא המינוח השונה ושיטת הספירה השונה בתרבויות השונות של תחילת שנת המלכות. לדוגמה: במצרים העתיקה: השנה הראשונה למלכות המלך הייתה ממועד עלייתו לשלטון ועד לראש השנה הבא , שנה זו הייתה יכולה להיות קצרה מאד אם מועד עלייתו לשלטון היה בסמוך לראש השנה. בבבל זמן זה לא נכלל כלל במניין שנות המלכות של המלך. ונקרא "ראשית ממלכתו". בכמה תרבויות היו לשנים שמות על שם מאורעות חשובים, כך היה נהוג במסופוטמיה, ב[[אשור]] שמות השנים היו על שם הפקידים שכיהנו – הלימו.
 
אזכור אישים או מאורעות בני אותו דור במסמכים עתיקים סייע בקביעת סדר הדברים או בקביעת היחס שבין שתי מערכות אירועים, אבל במקביל היה צריך לקחת בחשבון [[שושלת|שושלות]] שמלכו במקביל ונלחמו זו בזו , לעתים מתוך מטרות פוליטיות הושמטו מלכים, או שהוקדמה שנת מלכותם ברשימות. כלי נוסף אשר שימש לקביעת הכרונולוגיה היה התאריך המוחלט של מאורע [[אסטרונומיה|אסטרונומי ]] שאוזכר בתעודות. כך נתאפשר תיארוכה של כל רשימת הלימו האשורית בין השנים [[893 לפנה"ס]] – [[666 לפנה"ס]] בגלל אזכור [[ליקוי חמה]] שאירע בשנת [[763 לפנה"ס]].