ظ – הבדלי גרסאות

האות '''טַ'א''' (בערביתב[[ערבית]]: "'''ظاء"''') היא ה[[אות]] השבע-עשרה ב[[אלפבית ערבי|אלפבית הערבי]]. לפניה באה האות [[טא]] ואחריה האות [[ع|עין]].

בערבית סטנדרטית ט'א מייצגת [[עיצור]] [[עיצורים מכתשיים|מכתשי]] [[עיצורים מלועלעים|מלועלע]] [[עיצורים חוככים|חוכך]] [[קוליות העיצורים|קולי]] (/[[IPA]]:/zˤ; מעיין [[ז]] משולבת עם [[ע]] מזרחית). ט'א היא אחת מחמשת ה[[עיצורים נחציים|עיצורים הנחציים]] (האחרים הם [[צאד]], [[צ'אד]], [[טא]], ו[[קאף]]), והיא הגרסא הנחצית של [[ذ]]. הגייה נוספת של ט'א שנחשבת תקינה בערבית סטנדרטית היא הגייה [[עיצורים שיניים|שינית]] (/[[IPA]]:/ðˤ; מעייןכעין th במילה האנגלית then, משולבת עם [[ע]] מזרחית), אז ט'א היא הגרסאהגרסה הנחצית של [[ز]]. ישנן שלוש דרכים לתעתק לעברית את ט'א: כ-"ד'" או כ-"ז" על פי השמיעה, או כ-"ט'" כדי לשמר את הכתב הערבי.

בכתיבה, האות מתחברת מצד [[ימין]] וגם מצד [[שמאל]], כמו בשאר האותיות למעט [[דוד'ארז]].