מלון לוטציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ תקלדה |
||
שורה 5:
את המלון בנתה משפחת בוסיקו בשנים [[1907]]-[[1910]] בסגנון [[אר דקו]] והוא נועד לשרת את לקוחות בית הכלבו המפואר "בון מארשה" "Au bon marche" שבבעלותם. לוטציה היה מלון הפאר היחיד ב{{ה|גדה השמאלית}} של ה[[סן]], לפני המלחמה התאכסנו בו אנשי בוהמה, אנשי רוח ופליטים שיכלו להרשות לעצמם את המחיר.
ב-[[15 ביוני]] [[1940]] מיד אחרי הכיבוש הגרמני של פאריז הופקע המלון ו[[וילהלם קנאריס|אדמירל קנאריס]] מיקם בו במהלך כל [[מלחמת העולם השנייה]] את מפקדת ה[[אבווהר]], שירות הריגול והריגול הנגדי של הצבא
מיד אחרי [[שחרור פריז]] הופקע המלון לטובת שיכונם של קציני בעלות הברית, הפקעה נוספת נועדה להפוך את המלון ל"מרכז קליטה" לשבים למולדת. אוכלוסיית החוזרים כללה שבויי מלחמה, מגויסים לעבודות כפיה, תושבי [[אלזס-לורן]] שגויסו לשרות הנאצי ומגורשים, כולל אלו שגורשו למחנות הריכוז. {{ציטוט|תוכן=המלון שימש מאפריל ועד אוגוסט 1945 כמרכז מידע וקליטה, ומרבית פליטי מחנות הריכוז הנאציים מצאו בו תחנה ראשונה בדרכם אל חירותם שהושבה להם, ומידע על יקיריהם שנקרעו מהם. שמחתם לא יכלה למחות את מצוקתם וצערם של קרובי אלפי הנעדרים שהמתינו לשווא לשובם במקום זה |מקור=טקסט זה לקוח מלוח הזיכרון שבחזית המלון}}
| |||