תקיפה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוד תמונה |
סיום עבודה בשלב זה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Boxing080905 photoshop.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אלימות]] במהלך תחרות [[ספורט]]יבית לא נחשבת לתקיפה]]
שורה 23 ⟵ 22:
סעיף 382 מכפיל את העונש המירבי הצפוי למבצעי תקיפה על פי הסעיפים הקודמים, אם התקיפה בוצע על ידי מי שהוא חלק מקבוצה (שניים או יותר) או אם קורבן התקיפה הוא בן משפחה.
=== עבירות הכוללות יסוד של תקיפה ===
סעיפים נוספים בחוק העונשין הישראלי מכילים בתוכם יסודות של תקיפה, אך זכו להגדרה נפרדת משום התוצאה החמורה יותר של מעשה התקיפה או משום מעמדם של הנתקפים או של התוקפים או בגלל האופי המיני של העבירות.
בפרק י', סימן א' של חוק העונשין נקבעו סעיפי אישום מיוחדים למעשי תקיפה שתוצאתם היא גרימת מות הקורבן ([[רצח]], [[הריגה]]). אישומים על גרימת פגיעות גופניות חמורות במיוחד באים לידי ביטוי באותו פרק, בסימן ד' (סיכון החיים והבריאות), במיוחד בסעיף 329.
סעיפים מיוחדים נחקקו עבור עבירות הכוללות את יסוד התקיפה, אך עוסקות באוכלוסיות, שהמחוקק החליט, שהן זקוקות להגנה מיוחדת ([[שוטר]]ים, [[קטין|קטינים]] ואחרים). כך הדבר גם לגבי עבירות המבוצעות על רקע מיני.
=== התפתחות החקיקה הישראלית ===
במהלך הזמן הותאמה החקיקה הישראלית לנורמות המשתנות ובהתאם לכך נאסרה ענישה גופנית כלשהי (בעבר הייתה מותרת ענישה גופנית מתונה שבוצעה על ידי הורים או מחנכים),יחסי מין כפויים במסגרת הנישואין נכללו בין עבירות ה[[אונס]], בניגוד למקובל בעבר, נקבע עונש מאסר מינימום לעבירות של תקיפת שוטרים ועוד.
שינויי החקיקה נוגעים הן למהות העבירות והן לחומרה בה מתיחס אליהן המחוקק, חומרה הבאה לידי ביטוי בקביעת העונש המירבי.
== קישורים חיצוניים ==
| |||