דוכס ולינגטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dcoetzee (שיחה | תרומות)
Arthur Wellesley, 1st Duke of Wellington by Robert Home cropped.jpg
אין תקציר עריכה
שורה 5:
התארים "דוכס ולינגטון" ו"מקריז דורו" הוענקו לארתור ולסלי ב-[[11 במאי]] [[1814]]. התארים המשניים לתואר דוכס ולינגטון הם: "מרקיז ולינגטון" (1812), "מרקיז דורו" ([1814), "רוזן מורנינגטון" (1760, הועבר בירושה לדוכסי ולינגטון בשנת 1863), "רוזן ולינגטון" (1812), ""ויקאונט ולסלי" (1760, הועבר בירושה בשנת 1863), "ויקאונט ולינגטון" (1809), "ברון מורנינגטון" (1746, הועבר בירושה בשנת 1863) ו"ברון דורו" (1809). הווקאונטיות של ולסלי והברונות והרוזנות של מורנינגטון הן במסגרת האצולה האירית, והשאר הן באצולה של הממלכה המאוחדת.
 
דוכסי ולינגטון אוחזים גם בתארים הזרים "נסיך וטרלו" (של שושלת אורנז' של [[הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה]], על שם מקום הקרב, אשר הפך אחר כך לשטלשטח [[בלגיה|בלגי]], 1815), "דוכס סיודאד רודריגו" ([[ספרד]], 1812), "דוכס הניצחון" ([[פורטוגל]], 1812), "מרקיז טורס ודרס" (פורטוגל, 1812) ו"רוזן וימיירו" (פורטוגל, 1811). אלו הוענקו לדוכס הראשון כתארי ניצחון על שירותו היוצא-דופן כגנרל ב[[מלחמת חצי האי]] (בספרד ופורטוגל) ובקרב וטרלו.
 
מושב במשפחה הוא ב-Stratfield Saye, ליד [[בייסינגסטוק]] שב[[המפשייר]]. בית אפסלי (Apsley, בית מגוריו של הדוכס הראשון בלונדון, שנודע גם ככתובת Number One, London) נמצא כיום בבעלות גוף השימור הבריטי English Heritage, אך המשפחה עדיין מחזיקה בבעלותה דירה בבניין.