נחל אשלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4:
בגובה 484 מ' מעל פני הים. יובלים אלה, מתאחדים לערוץ ראשי, אשר מתחתר בסלעים מגיל [[טורון]] ו[[קנומן עליון]], נופל במפל בגובה של 100 מ' ואחריו, מפתח [[מעוק]] מרהיב, שאורכו כ 2 ק"מ, בסלעי ה[[דולומיט]]. בתוך המעוק מכתשות וגבים שמלאים במים לאחר שיטפון. בסוף המעוק, מפלס הנחל את דרכו בתוך סלעי [[חוואר הלשון]] של דרום [[מישור עמיעז]]. הנחל, נשפך בעבר ל[[ים המלח]] סמוך לשער של [[מפעלי ים המלח]]. היקף [[אגן הניקוז]] של הנחל הוא כ 80 קמ"ר. יובליו העיקריים, מקבילים לו מצפון, והם נחל עמיעז יחד עם יובלו הגדול נחל חמרמר, ונחל עזגד.
 
== מסלול הטיול בנחל ==
== התארגנות ובטיחות ==
הטיול בנחל מיועד למטיילים מטיבי לכת, ברוב המקרים הוא כרוך בהליכה במים וחציית גבים שמיעוטם מחייב שחיה, חציית הגבים אורכת זמן רב, אורך המסלול כ-10 ק"מ ולכן לא רצוי לצאת לדרך לאחר השעה 0800 כדאי להצטייד בחבל באורך 15 מטר ובמפת סימון שבילים מספר 11 (מדבר יהודה הדרומי)<br />
'''זהירות: חלקו המזרחי של נחל אשלים ושל [[נחל עזגד]], מזרחית ל[[ציר הקידוחים]], חשוד במיקוש (עקב סחיפת מוקשים לערץ) לכן אין לטייל בחלקים אלה.'''
=== ההגעה ===
 
בין אבן הק"מ 194 לאבן הק"מ 193 ב[[כביש 90]] מטפסת דרך עפר המסומנת ב[[סימון שבילים]] אדום לעבר מישור עמיעז, לאחר ההגעה למישור הדרך ממשיכה מערבה ולאחר כ-4 ק"מ פיצול שבילים, יש להמשיך מערבה על דרך מסומנת שחור לעבר מעלה עזגד, בפיצול הבא יש להמשיך ב"דרך הקידוחים" המסומנת אדום עד ערצו של נחל עזגד, המסומן בירוק. '''זהירות אין לפנות מזרחה במורד נחל עזגד'''
 
=== נחל עזגד ===
יש לטפס במעלה הנחל כ-3 ק"מ מרום 170- עד המפגש עם שביל מסומן אדום ברום של 50+ במהלך הטיפוס חותר הנחל בסלעי [[צור (סלע)|צור]] ו[[קירטון]] מגיל [[הסנון]], שכבות הצור מקומטות מאוד ויוצרות עיצוב מיוחד לערוץ הנחל. לאחר המפגש עם השביל האדום כדאי לצפות לעבר מישור עמיעז ו[[הר סדום]] התוחם אותו ממזרח וחוצץ בינו לבין ים המלח. על השלוחה שבין נחל עזגד, לנחל אשלים טיפס מעלה של דרך קדומה שהובילה מים המלח אל [[בקעת צבאים]] ו[[מישור ימין]] בסמוך ל[[ממשית]] ול[[דימונה]]. בשביל האדום יש לפנות דרומה לעבר ערוץ נחל אשלים ולרדת בעזרת סולמות אל מעוק בערוץ מעל למפל הגדול.
 
=== נחל אשלים ===
במעוק מספר גבים שאחרי שיטפון מלאים במים וצל, מקום אידאלי להפסקה. מכאן יש לחזור מערבה בערוץ, ולצאת אל הגדה הדרומית. בנקודה זו מתחבר השביל האדום לשביל כחול שמגיע ממערב ויש ללכת בו מזרחה, השביל מוביל אל מעלה שמנצל [[קו העתק]] ב[[מצוק]] ה[[דולומיט]] ויורד אל ערוץ הנחל, מראש המעלה ניתן לצפות אל המפל שגבהו כ-100 מטר ובערוץ מתחתיו נוכל לראות שיח גדול של [[סלבדורה פרסית]].
 
מתחתית המפל מתחיל להתפתח מעוק שהולך ומעמיק. לאורך המעוק מכתשות סלע היוצרות גבים שמחזיקים מים לאחר שטפונות. לאחר כ-2 ק"מ, מסתיים המעוק, הערוץ מתרחב וחותר בתוך [[קונגלומרט (גאולוגיה)|קונגלומרט]] של [[מניפת סחף]] קדומה, בערוץ הרחב עצי [[שיטה סלילנית]] ו[[שיטת הסוכך]]. בגדה הדרומית מתקן שאיבה של מפעלי ים המלח ואחריו פונה הערוץ דרומה, בקטע זה, על [[מדרגת סחף]] בגדה המזרחית, מצויים שרידי מבנים של תחנת דרכים מ[[התקופה הרומית]] ו[[התקופה הביזנטית]] הקשורה במעלה הקדום שמצפון לנחל.
 
כ-500 מטר ממערב לתחנת השאיבה נגיע למפגש עם ציר הקידוחים המסומן אדום ונחזור בו צפונה אל נקודת ההתחלה.
 
=== תמונות מהנחל ===
<gallery>
תמונה:Mapal ashalim.JPG|מבט למפל המים נופלים 100 מ' מהכתם הלבן במרכז עד לכתם הירוק בערוץ