חורבת ענים – הבדלי גרסאות

בענים נחפר מ[[בית כנסת]] מ[[תקופת התלמוד]]. <ref>שלושה נוספים מאותה תקופה הם : מעון, סוסיא ואשתמוע</ref>. כמו בבתי כנסת אחרים ב[[דרומא]]: השלב הראשון הוא מ[[המאה ה-3]]. והואבית הכנסת התקיים עד [[המאה {{ה-7|מאה ה-7]]}}. פתחו של בית הכנסת הוא למזרח. הוא, מבנהומבנהו אורכי כמו [[מעון (אתר מקראי)| במעון העתיקה]]. בחזית ניצבים עמודים, על אדנים מרובעים ועליהן כותרות. בבית הכנסת נמצאו גם חלקים של אגן שיש לנטילתל[[נטילת ידיים]]. הרצפה כוללת [[פסיפס|פסיפסים]]ים עם תאורים גאומטריים.

האולם היה מקורה בגג [[רעפים]] והקירות היו מטוייחים. נמצא גם, כי אימצו בבית הכנסת מנהג שהתגלה במעון : להשאיר בבית הכנסת חלק מהסלע המקורי. ה[[ארכאולוג]] [[צבי אילן]], מאתראיתר בבית הכנסת את "המרחב המקודש", אשר דוגמתושכדוגמתו לא התגלההתגלתה באף בביתבית כנסת אחר. מדובר"המרחב המקודש" הנ"ל היווה ברבערבע מרוחב האולם שנחסםונחסם על ידי לוחות סורג, שכמה מחלקיהם נמצאו.

מדרום לבניין יש מדרגות אל בור מים ואל מערות מיסתור. המערות היושהיו מוגנות היטב מפני כניסת זרים. מכלולים דומים נמצאו ליד בתי כנסת נוספים באזור. לפי שרידים שנמצאו במקום, בין השאר מטבעות [[זהב]], המקום היה פעיל עד [[המאה ה-8]]. מכאן גם ההשערה שיהודי המקום, בדומה ליהודי [[יוטה (אתר מקראי)|יוטה]], חיו במקום עד [[התקופה הערבית בארץ ישראל|התקופה הערבית הקדומה]], ואז נאלצו לקבל עליהם את דת ה[[איסלם]].