הבדלים בין גרסאות בדף "בית אל-עזה"

נוספו 818 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: הייתה ;)
רבים מבני משפחת אל-עזה עזבו את [[ישראל]] במהלך [[מלחמת העצמאות]], אך חלקם נשאר ביפו וביישוב [[אל-עזי]], הסמוך ל[[כפר מנחם]]. בשל קשריהם הטובים של בני המשפחה עם היהודים, לא הוחל על הבית [[חוק נכסי נפקדים]], ואף ש[[צה"ל]] תפס את הבית במהלך המלחמה ונשאר בו, הוא משלם למשפחה דמי [[שכירות]].
 
ב-[[1954]] הקים צה"ל בבית את מועדון [[קליעה]] כביר, שפעל במסגרת ה[[גדנ"ע]]. בתוך המבנה היה [[מטווח]] ל[[אקדח]]ים, ובחצר מטווח ל[[רובה|רובים]]. המועדון הכשיר אלפי קלעים, כמה מהם היו לבכירי הקלעים בישראל. בעקבות הצלחת המועדון, הקים הגדנ"ע מועדונים דומים ברחבי הארץ, במסגרת [[גדנ"ע קליעה]]. כיום ניתן לראות בקירות שונים בבית ובמיוחד בדלת הליוואן העתיקה את החורים שפערו ה[[קליע]]ים של החניכים הפחות מוצלחים. מפקד המתקן, דן דוד, התגורר עם משפחתו במבנה סמוך.
 
בשנת [[2007]] נסגר מועדון הקליעה משיקולים תקציביים. הבניין עומד כיום שומם, אך יש תוכניות לשפצו. עם זאת, בשנים האחרונות פועלת בקומה התחתונה של המבחנה, אשר שימשה במקור לאיחסון ולאריזה, נגרייה.
 
==המבנה==
ככל בית באר, גם ראשיתו של בית אל-עזה זה ב[[באר מים|באר]], ממנו נשאבו מים באמצעות [[אנטיליה]], והועברו ל[[בריכת אגירה]]. לצדם הוקמו שני מבנים ששימשו כמחסנים, ומאוחר יותר חוברו באמצעות מבנה שלישי ששימש כ[[אורווה]]. המבנים נבנו בפשטות יחסית, מאבני [[כורכר]] שכוסו בטיח, וקורו ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]].
 
הקומה השנייה, שנוספה בשלב מאוחר יותר, שימשה למגורים, והייתה מפוארת יותר. היא נבנתה בסגנון האופייני לבתי [[ליוואן]] (חלל מרכזי המשמש לאירוח, שסביבו חדרי המגורים), וכללה גם אלמנט בהשראת הבנייה ה[[טורקיה|טורקית]]: [[דירכליכ|דִירֶכְּלִיכּ]] - שני עמודי [[שיש]] המופרדים ביניהם ובין הקירות באמצעות [[קשת (מבנה)|קשתות]], ומחלקים את החלל לשלושה חלקים. הקומה השנייה קורתה בעץ, וכללה מרצפות מעוטרות. הליוואן מרוצף בחלקו במרצפות משושות יחודיות אשר לא נמצאו בשום מקום אחר בארץ ישראל, וכנראה יובאו במיוחד מ[[וונציה]]. מאוחר יותר נוספה לבית [[מרפסת]], אך היא נסגרה והפכה למסדרון. מהחלל המרכזי, הליוואן, הוקמה גזוזטרה קטנה אשר פונה לדרך הראשית, היום דרך בן צבי, אולם היא נסגרה עת נכנס צה"ל למבנה. שאר החדרים בקומה מפוארים פחות, אולם גם הם כללו רצפות וקירות מאוירים ותקרות עץ בעלות פיתוחים ועיטורים.
 
מדרום וממזרח לבית היו ה[[פרדס]]ים, שהושקו באמצעות תעלות שהובילו מים מהבריכה. הפרדסים נעקרו לאחר קום המדינה, ובמקומם הוקמו כמה מבתיה של שכונת [[נווה עופר]] וכן [[בית מעצר תל אביב]]. חלקים מהמבנה נהרסו ובמקומם הוקמו מבנים שונים ששימשו את הצבא.
משתמש אלמוני