מרדכי אריאלי (איש חינוך) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא עד כדי כך
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תל אביב; אידאולוג;
שורה 1:
[[קובץ:Mordechai Arieli.jpg|שמאל|ממוזער|180px|פרופ' אריאלי]]
'''מרדכי אריאלי''' (נ. [[1937]] בישראל, כמרדכי אריאלי-קליין), פרופסור (אמריטוס) למנהל חינוכי ולסוציולוגיה של בית-הספר ב[[אוניברסיטת תל- אביב]].
 
אריאלי נולד למשפחה דתית-מסורתית. בשנות העשרה שלו הזדהה עם האידיאולוגיההאידאולוגיה הכנענית ("[[העברים הצעירים]]"), ואחר-כך פנה לגישה הרפורמית ליהדות, והיה רב רפורמי בקהילת [[בלקפול]] שב[[אנגליה]] ([[1960]]-[[1962]])
‏‏<ref>‏שורשיו, לבטיו ומעבריו בתחום זהותו כישראלי וכיהודי הם עניין מרכזי בספרו אשכנזי: סיפור חיים אפשרי, תל- אביב, ספריית מעריב 1999, ו[[וארשה]], הוצאת פוגראניצה, 2005‏</ref>.
 
ב-1963 שב ארצה והתמחה בהיבטים פדגוגיים ומנהליים של החינוך בפנימיות. פעל בתחום זה תחילה כמפקח חינוכי מטעם "עליית הנוער" על מוסדות לילדי עולים ולתלמידים מקבוצות חברתיות חלשות
<ref>ר' הספר בעריכתו: פנימיות: צוותיהן וקהילותיהן. תל אביב: מסדה: 1992</ref>, ואז כמזכיר הארגון ([[1966]]-[[1973]]), כעורך כתב-העת לחינוך [[יסודות (כתב עת)|יסודות]], ([[1966]]-[[1976]]), וכמפקח על חלק מהמוסדות שעסקו בקליטה ובחינוך בני נוער עולה וחניכים מקבוצות חברתיות-כלכליות חלשות ([[1974]]-[[1988]]).
 
ב-[[1980]] התמנה כמרצה ולימים כפרופסור למינהל חינוכי ולסוציולוגיה של בית-הספר באוניברסיטת תל- אביב. עסק בעיקר בחקר קשרי הגומלין בין מורים לתלמידים ‏‏<ref>‏ר' ספרו אי נחת בהוראה. תל אביב: "רמות", 1995‏</ref>,
ובמבנה תעסוקת אנשי חינוך
‏‏<ref>‏ר' ספרו: The Occupational Career of Residential Child and Youth Care Workers New York: Haworth, 1997)</ref>. בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב פעל אריאלי כמרצה ל[[סוציולוגיה]] ומינהל בתי ספר ומערכות חינוך ובקורסים לחינוך מחוץ למשפחה ([[1983]]-[[2006]]). כן שימש כראש המגמה למינהל החינוך וארגונו ([[1995]]-[[2003]]) וכראש המסלול להכשרת מורים להוראת מדעי החברה ([[1990]]-[[1998]]). בשנים [[2003]] ו[[2006]] הורה קורסים סמסטריאליים אחדים בסוציולוגיה ובחינוך באוניברסיטה היגלונית ב[[קראקוב]] שב[[פולין]].