אהרן רוקח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ עריכה, תיקון קישורים |
||
שורה 1:
{{אדמו"ר
רבי '''אהרן רוקח''' ([[ה'תר"מ]], [[1880]] - [[כ"א באב]] [[ה'תשי"ז]] [[18 באוגוסט]] [[1957]]), ה[[אדמו"ר]] הרביעי מ[[חסידות בעלז|בעלזא]].▼
|שם=רבי אהרן רוקח
|תואר=המהר"א מבעלז
|תמונה=
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=[[אלול]] [[ה'תר"מ]], [[1880]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[כ"א באב]] [[ה'תשי"ז]], [[18 באוגוסט]] [[1957]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=[[בית קברות]] [[הר המנוחות]]
|חסידות=[[חסידות בעלז|בעלז]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|מספר בשושלת=הרביעי
|הקודם=רבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]]
|הבא=רבי [[יששכר דב רוקח]]
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו=
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|אב=רבי יששכר דב רוקח (הזקן)
|אם=הרבנית בתיה רוחמה
|בת זוג=בזיווג ראשון הרבנית מלכה, בזיווג שני הרבנית חנה [[אלמנה|אלמנת]] האדמו"ר רבי יוסף מאיר פולק מ[[ברהובה|בערגסאז]]
|ילדים=בניו: אברהם יושע העשיל, אלעזר מנחם נחום, רבי ישראל ורבי משה – מזיווג ראשון. האדמו"ר רבי [[אברהם אלטר פולק]] מ[[ברהובה|בערגסאז]]-[[פתח תקווה]] – בן חורג מזיווג שני.
בנותיו: הרבנית איידעלע, הרבנית מירל, הרבנית רבקה מרים והרבנית שרה ברכה – מזיווג ראשון. הרבנית ביילא חיה – בת חורגת מזיווג שני.
}}
▲רבי '''אהרן רוקח''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''', [[אלול]] [[ה'תר"מ
== תולדות חייו ==▼
הרב אהרן רוקח נולד בחודש [[אלול]] שנת ה'תר"מ (1880) כבן [[בכור]] לאביו הרב [[יששכר דב רוקח (הזקן)|יששכר דב רוקח]], האדמו"ר השלישי בשושלת בעלזא, ולאמו הרבנית [[בתיה רוחמה רוקח]] נכדת הרב [[אהרן טברסקי]] מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. בגיל צעיר [[יתום|התייתם]] מאמו וגדל בצל סבו הרב [[יהושע רוקח]]. בגיל 14 [[אירוסין|התארס]] עם הרבנית מלכה בת דודו רבי שמואל מ[[סקאהל]] בן רבי [[יהושע מבעלזא]] וחתן רבי מנחם מענדל מ[[חסידות ויז'ניץ|וויזניצא]] וב[[ב' באדר]] [[ה'תרנ"ח]] נישא לה. ה[[שידוך]] נסגר עוד בחיי סבו רבי יהושע מבעלזא ובעידודו. נולדו לו מס' בנים ובנות: ▼
# רבי משה - חתן רבי פנחס שלום מוולברום נכד רבי [[שלום רוקח]] ו[[החוזה מלובלין]], ▼
▲הרב אהרן רוקח נולד בחודש [[אלול]] שנת ה'תר"מ (1880) כבן [[בכור]] לאביו הרב [[יששכר דב רוקח (הזקן)|יששכר דב רוקח]], האדמו"ר השלישי בשושלת בעלזא, ולאמו הרבנית [[בתיה רוחמה רוקח]] נכדת הרב [[אהרן טברסקי]] מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. בגיל צעיר [[יתום|התייתם]] מאמו וגדל בצל סבו הרב [[יהושע רוקח]]. בגיל 14 [[אירוסין|התארס]] עם הרבנית מלכה בת דודו רבי שמואל מ[[סקאהל]] בן רבי [[יהושע מבעלזא]] וחתן רבי מנחם מענדל מ[[חסידות ויז'ניץ|וויזניצא]] וב[[ב' באדר]] [[ה'תרנ"ח]] נישא לה. ה[[שידוך]] נסגר עוד בחיי סבו רבי יהושע מבעלזא ובעידודו.
# רבי ישראל - חתן רבי אליהו חיים מסקאהל נכד רבי שלום רוקח.▼
# בתו הרבנית איידעלע אשת חתנו ר' משולם ישעיה זושא טברסקי בן רבי פנחס מאוסטילא חתן רבי ישכר דב רוקח.▼
# הרבנית רבקה מרים אשת רבי שמואל פרנקל בן ר' אברהם יושע העשיל פרנקל מ[[הובניב]] נכד רבי שלום רוקח▼
# הרבנית מירל אשת חתנו רבי יודא ווגשל מ[[לבוב]] נכד רבי שלום רוקח ורבי [[אלימלך מליז'נסק]], בעלה השני היה ר' משה אליקים בריעה ז"ק.▼
# הרבנית שרה ברכה אשת רבי ישראל רוזנפלד בן רבי נפתלי שמואל צבי מ[[קאמינקא]] .▼
# אברהם יושע העשיל - נפטר בצעירותו.▼
# אלעזר מנחם נחום - נפטר בצעירותו▼
בשנת ה'תש"ג ([[1943]]) חולץ מ[[גטו בוכניה]], ליד [[קרקוב]], תמורת ממון רב, ביחד עם אחיו הרב [[מרדכי רוקח]] מ[[בילגוריי]], אביו של האדמו"ר הנוכחי הרב [[יששכר דב רוקח]]. ב[[פסח שני]] ט"ו ב[[אייר]] ה'תש"ג ([[1943]]) הגיע ל[[הונגריה]], התיישב ב[[בודפשט]] למשך שמונה [[חודש|חודשים]] עד [[כ"ד בטבת]] [[ה'תש"ד]] ([[1944]]), לחסידיו הבטיח שכל רע לא יאונה להם, אך משנודע לו שה[[גסטאפו]] עוקב אחריו ודורש [[ממשלה|מממשלת]] [[הונגריה]] את הסגרתו בחזרה לשלטונות ה[[נאצי|נאציים]] [[יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה|עזב במהירות את הונגריה]], בהותירו מאחור את חסידיו ללא מנהיג. וביום ט' בשבט ה'תש"ד ([[1944]]) הגיע יחד עם אחיו ל[[ארץ ישראל]].
שורה 19 ⟵ 40:
הקים מחדש את [[חסידות בעלז]] בארץ ישראל, תחילה בתל אביב, ואחר כך ב[[ירושלים]], [[בני ברק]] ו[[חיפה]]. (לימים התרחבה החסידות לערים נוספים בישראל, כ[[אשדוד]], [[בית שמש]], [[טלז סטון]], [[בית חלקיה]] ולאחרונה ב[[רמות (מושב)|רמות]]). בקיץ, מערב [[חג השבועות]] עד אחרי חגי תשרי, היה שוהה בירושלים, עד שנת ה'תשט"ו ([[1955]]) בשכונת [[קטמון]], ומאוחר יותר ברחוב אגריפס ליד [[ישיבה|ישיבת]] בעלזא.
בשנת ה'תש"ט ([[1949]]) נישא בשנית לרבנית חנה [[אלמנה|אלמנת]] האדמו"ר רבי יוסף מאיר פולק מ[[ברהובה|בערגסאז]] שנרצח בשואה. בעת נישואיהם היו לרבנית בן ובת מ[[בעל (משפחה)|בעלה]] הראשון והאדמו"ר הפך לאביהם החורג. הבן הוא הרב [[אברהם אלטר פולק]] האדמו"ר מ[[ברהובה|בערגסאז]]-[[פתח תקוה]] (נפטר כ' אלול, תשס"ו - [[2006]]), הבת היא הרבנית ביילא חיה אשתו המנוחה של הרב [[מנחם מנדל מנדלזון]] רב ה[[מושב]] החרדי [[קוממיות]] (אשר נפטרה בדיוק ביום פטירת אביה החורג, כ"א באב, תשנ"א - [[1991]]).
===פטירתו והלווייתו===
שורה 28 ⟵ 49:
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1880|מספר שנים=77}}
==
נודע בכך שהוא ממעט לאכול ומידה זו הפכה לסמלו עם הזמן. טען כי ניתן לעבוד את ה' עבודה נעלה יותר על ידי אי-אכילה, למרות שהעבודה שנעשית תוך כדי אכילה נעלה יותר מכיוון שניתן לא לאכול זמן רב יותר.
שורה 35 ⟵ 56:
רבי אהרן רוקח תמך ב[[החזית הדתית המאוחדת|חזית הדתית המאוחדת]] ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]]. כשאחד מחסידיו אמר שהתאחדו יהודים וגויים ביחד (וכוונתו ב"גויים" הייתה ל[[דתיים לאומיים]]), נזדעזע והורה לו ליטול את ידיו שלוש פעמים, ולחזור ולומר שיהודים עם יהודים התאחדו. מספר פעמים ציווהו ליטול את ידיו ולומר את הדברים כראוי, ולבסוף הזהירו שלא לומר שוב את דבריו הקודמים.
==משפחתו ותלמידיו==
'''בניו'''
▲
* האדמו"ר רבי [[אברהם אלטר פולק]] מ[[ברהובה|בערגסאז]]-[[פתח תקווה]] – בן חורג מזיווג שני.
'''בנותיו'''
▲
▲
▲
▲
* הרבנית ביילא חיה - אשת רבי מנחם מנדל מנדלזון רב ה[[מושב]] [[יהדות חרדית|חרדי]]-[[תנועת החסידות|חסידי]] [[קוממיות]] – בת חורגת מזיווג שני.
==לקריאה נוספת==
*ישראל קלפהולץ, '''אדמורי בעלזא''', חלק ד'.
*אהרן פרלוב, '''בקדושתו של אהרן'''
*הערש וולף פרידמן, '''זכור ימות עולם'''.
*נתן אורטנר, '''דבר חן''' ו'''פאר משה'''.
*מרדכי בריסק, עורך, '''רבן של ישראל''', המחנה החרדי, [[אב]] [[ה'תשס"ז]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=413&safaid=6 אדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא], באתר [http://www.mytzadik.com/index.asp?safaid=6 MyTzadik]
{{סדרה|
הקודם=הרב [[יששכר דב רוקח (הזקן)]] <br /> [[אהרן רוקח|המהרי"ד מבעלז]]|
רשימה=[[חסידות בעלז|האדמו"ר מבעלז]]|
הבא=הרב [[יששכר דב רוקח]]}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלז|אהרן רוקח]]
| |||