קרב וינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
 
'''קרב [[וינה]]''' ([[גרמנית]] '''Schlacht am Kahlenberg'''; [[טורקית]] '''II. Viyana Kuşatması''') הוא קרב מרכזי בין [[האימפריה העות'מאנית]] בהנהגתו של ה[[פאשהמהמט הרביעי]] מוסטפא קראלבין, לבין כוחות [[האימפריה הרומית הקדושה]], שכללו את הכוחות ה[[אוסטריה|האוסטרים]] ו[[גרמניה|הגרמנים]] עם עזרה מן ו[[פולין|הפולנים]]. הקרב נערך ב-[[12 בספטמבר]] [[1683]], לאחר [[מצור]] ממושך שהטילו העות'מאנים על העיר מאמצאו של חודש יולי. המצור נמשך כחודשיים (הקרב עצמו מהווה מחלקו האחרון של המצור). בחשיכת הלילה, חפרו העות'מאנים [[מנהרה]] לעיר, והחדירו דרכה כוחות עות'מאנים לתוך העיר. לאחר שריכזו כוחות בתוך העיר הפתיעו הכוחות העות'מאנים את האוסטרים והגרמנים. הכוחות המתגוננים הצליחו לבסס קו הגנה כנגד העות'מאנים, ולבסוף הצליחו לגרשם מן העיר, לאחר קרב קשה בסימטאותיה ורחובותיה.
 
לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, והם יכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 [[הסכם קרלוביץ]], שלפיו ויתרו העות'מנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של האימפרייה העות'מאנית, ושושלת [[בית הבסבורג|ההבסבורגים]] האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור. בנוסף, סימן הקרב את תחילת דרכו של בית הבסבורג לכיבוש ה[[הגמוניה]] הפוליטית ביבשת.