אנדראה גריטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
מ תקלדה |
||
שורה 4:
גריטי נולד ב[[בארדולינו]] הסמוכה ל[[ורונה|וורונה]]. בצעירותו שהה זמן רב ב[[קונסטנטינופוליס]] בה פעל לפיתוח הסחר של [[רפובליקת ונציה|לה סרניסימה]]. בשנת [[1499]] נכלא גריטי בקונסטנטינופוליס על ידי השלטונות באשמת [[ריגול]] ונידון ל[[הוצאה להורג]]. בזכות חברותו עם אישים בכירים בממשל [[האימפריה העות'מנית|העות'מני]] הומתק דינו, והוא שוחרר מכילאו כעבור מספר שנים.
בשנת [[1509]], לאחר ההפסד הוונציאני ב[[קרב אנדאלו]], בעקבותיו איבדה ונציה שטחים רבים בצפון [[איטליה]], התמנה גריטי לתפקיד [[פרובדיטור]] - האחראי מטעם הרפובליקה על מפקדי הצבא השכירים, ובהוראת [[מועצת העשרה]] עמד בראש כוחות מקומיים אשר הביאו לבסוף לשחרורה של [[פדובה]], החזרתה לשליטה וונציאנית, והגנתה מפני כוחותיו של [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]] [[קיסרי האימפריה הרומית הקדושה|קיסר]] [[האימפריה הרומית הקדושה]]. בשנת [[1510]],
בשנת [[1523]] נבחר גריטי לדוג'ה. לאחר בחירתו חתם גריטי על הסכם עם [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], ובעקבותיו עזבה ונציה את המלחמות האיטלקיות. גריטי ניסה לשמור על [[נייטרליות]]ה של ונציה, וקרא לקרל ופרנסואה להפסיק את הלוחמה ביניהם ולהתגונן יחדיו מפני האימפריה העות'מנית אשר כבשה באותה עת חלקים מ[[הונגריה]]. בשנת [[1537]], בעקבות התקפת ה[[סולטן]] [[סולימן הראשון]] על [[קורפו]], פרצה מלחמה בין ונציה לבין האימפריה העות'מנית.
|