מרדכי חביב לובמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ WikiCleaner 0.89 - תיקון הפניה לדף פירושונים |
||
שורה 7:
==בארץ ישראל==
בהגיעו לארץ ישראל התיישב תחילה ב[[יהודייה (עבאסייה)|יהודיה]] יחד עם בן דודו [[דב לובמן]]. ברוח תנועת חובבי ציון, השניים עבדו בחלקה שניתנה מטעם חובבי ציון בחרקוב. שנה מאוחר יותר עבר לראשון לציון שהייתה אז מרכז למשכילי המתיישבים. שם עבד לובמן מטעם פקידות [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון]] כמודד קרקעות במושבות. בשל השכלתו הרחבה, היהודית והכללית כאחד, פנה אליו פקיד הברון [[יהושע אוסוביצקי]] בבקשה להפוך למנהל מוסד [[תלמוד תורה|תלמוד התורה]] שהיה קיים ב[[ראשון לציון]] בזמנו ולהפכו ל[[בית ספר]] [[עברית|עברי]].
לובמן הסכים לאתגר ופקידי הברון הקצו לו בניין במושבה לצורך הקמת המוסד החדש - בית הספר העברי הראשון בתבל. בשנתו הראשונה ([[1886]]-[[1887]]) לימד לובמן לבדו עברית בשיטת התרגום מ[[יידיש]]. בשנתו השנייה ([[1887]]-[[1888]]) עבר ללמד עברית בשיטת [[עברית בעברית]] וכן [[מתמטיקה|חשבון]] וטבע על בסיס תרגומיו מ[[רוסית]] לעברית של ספרי הלימוד. באותה שנה הזמין לובמן את [[דוד יודילוביץ]], איש חינוך עברי פעיל באותה התקופה, להצטרף אליו להוראה בבית הספר. יודילוביץ נענה מיד בחיוב והשניים המשיכו יחד בפיתוח בית הספר העברי הראשון בארץ, שלימים נודע כ[[בית ספר חביב]], הפעיל עד היום. בתקופה זו אף השתתף בהגהת השיר '''[[התקווה]]''' ל[[נפתלי הרץ אימבר]], בסגנונו ובתוכנו, יחד עם [[ישראל בלקינד]] ו[[דוד יודילביץ]].<ref>דוד יודילביץ', '''ראשון לציון התרמ"ב - התש"א''', עמ' 508</ref>
| |||