הרכבה עצמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ניסיון בכניסה למיזם פירושונים
שורה 4:
שלושת המאפיינים המרכזיים של תהליך ההרכבה העצמית הם:
#'''סדר''' – המבנה הנוצר בסוף תהליך של הרכבה עצמית חייב להיות מסודר יותר מאשר רכיביו, בין אם במבנהו, בצורתו או בהתאמתו למשימה זו או אחרת. (מאפיין זה ייחודי לתהליכי הרכבה עצמית ולרוב אינו נכון עבור תגובות כימיות כלליות, שבהן מצב מסודר ינטה לעבור למצב פחות מסודר, כתלות בפרמטרים ה[[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]].)
#'''האינטראקציות בין הרכיבים''' – מאחר שעל תהליך ההרכבה העצמית להיות הפיך, על פי רוב תהיה האינטראקציה בין הרכיבים חלשה (קשרי [[קשרי ואן דר ואלס]], [[קשרי מימן]] וכו'). אינטראקציות אלו, אל אף שבאופן אופייני הן חלשות פי עשרה מאינראקציות כגון [[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטים]] או [[קשר יוני|קשרים יוניים]], הן בעלי תפקיד חשוב בהתרכבות של חומרים, ובפרט בעולם החי. למשל, אופי הקשרים החלשים יותר במקרים רבים קובע את התכונות הפיזיקליות של נוזלים, את מידת המוצקות של מוצקים ואת המבנה של [[ממברנה ביולוגית|ממברנות ביולוגיות]] ואת חדירותן.
#'''חומרי הגלם או הרכיבים''' – הרכיבים העשויים להשתתף בתהליך הרכבה עצמית הינם מגוון של חומרים, גם גדולים ומורכבים יותר מאטומים או מולקולות. בעולם החי בדרך כלל יהיו רכיבים אלו מבנים [[ננו|ננומטריים]], אך בדוגמאות במעבדה יכולים להיות גם מבנים מקרוסקופים; הכול בתלות במבנה הרצוי ובתנאים שתחתם אמורה המערכת להרכיב את עצמה. מובן כי ה[[כוח (פיזיקה)|כוחות]] המניעים של התהליכים השונים משתנים כתלות באופי הבניין.