ברטי מיי – הבדלי גרסאות

הוסרו 45 בתים ,  לפני 12 שנים
מ
עיצוב
מ (בוט מוסיף: pl:Bertie Mee)
מ (עיצוב)
בשנת [[1966]], עם פיטוריו של המאמן [[בילי רייט]], הוחלט במועדון בצעד מפתיע למדי למנות את מיי, הפיזיוטרפיסט, לעמדת המאמן. כדי למלא את החסך שהיה למיי בעניין הטקטי, מינה מיי כעוזריו את [[דון האו]] ו[[דייב סקסטון]]. ארסנל של אותה תקופה לא זכתה באף גביע מאז [[1953]] ומיי העלה לקבוצה הבוגרת מספר שחקני נוער שזכו ב[[הגביע האנגלי|גביע האנגלי]] לנוער בשנת [[1966]] כגון [[צ'ארלי ג'ורג']], [[ריי קנדי]] ו[[ג'ון רדפורד]]. תחת הנהגת מיי הגיעה אסנל לשני גמרי-גביע ברצף, בעונות [[1968]] ו-[[1969]], כאשר את שתיהם היא מפסידה, הראשון ל[[לידס יונייטד]] והשני ל[[סווינדון טאון]]. לעומת זאת, בעונה שלאחר מכן זכתה ארסנל בתואר ה[[אירופה|אירופאי]] הראשון בתולדותיה כאשר גברה בגמר [[גביע ערי הירידים]] על [[אנדרלכט (כדורגל)|אנדרלכט]] ה[[בלגיה|בלגית]] ובכך זכתה בתואר ראשון זה 17 שנה. התוצאות המשיכו לבוא ובעונה שלאחר מכן זכתה ארסנל בדאבל ראשון בתולדותיה כשזכתה ב[[הפרמייר ליג|אליפות האנגלית]] וב[[הגביע האנגלי|גביע האנגלי]] בעונת [[1971]]. תואר האליפות הגיעה לקבוצה לאחר משחק ב[[וויט הארט ליין]], ביתה של היריבה השנואה, [[טוטנהאם הוטספר]] במשחק האחרון של העונה. חמישה ימים מאוחר יותר ניצחה ארסנל את [[מועדון הכדורגל ליברפול|ליברפול]] ב[[אצטדיון וומבלי]] בתוצאה 2-1 וזכתה בגביע האנגלי כאשר את השער המנצח כבש אותו צ'ארלי ג'ורג' שמיי העלה ממחלקת הנוער.
 
קריירת האימון של ארסנל החלה לדעוךדעכה לאחר אותו הדאבל כאשר כבר בעונהובעונה שלאחר מכן הפסידה בגמר הגביע האנגלי ללידס והתדרדרה לאורך הזמן למרכז הטבלה. ב-[[1976]] הודיע מיי רשמית על פרישתו מאימון ארסנל למרות שהיה לאחד מהמאמנים המוערכים בארסנל מאז הקמתה. לאורך השנים כמאמן ארסנל זכתה הקבוצה ב-241 ניצחונות, שיא ששוחזר רק בשנת [[2006]] על ידי המאמן [[ארסן ונגר]]. בשנת [[1978]] חזר מיי לכדורגל כשמונה על ידי מאמן [[מועדון הכדורגל ווטפורד|ווטפורד]], [[גרהאם טיילור]] לתפקיד הסקאוט בקבוצה וגילה מספר שחקנים, כשהמפורסם שבהם הוא [[ג'ון בארנס]].
 
ב-[[1984]] זכה מיי לתואר קצין ב[[מסדר האימפריה הבריטית]].
8,018

עריכות