קריאת שפתיים – הבדלי גרסאות

הוסרו 11 בתים ,  לפני 13 שנים
אין תקציר עריכה
(קטגוריה)
אין תקציר עריכה
'''קריאת שפתיים''' או קריאת דיבור, היא טכניקה להבנת דיבור באמצעות פענוח תנועות השפתיים, הלשון והפנים, וכן באמצעות מידע המגיע מתוך ההקשר, הידע בשפה ויכולת השמיעה.
 
כל [[פונמה|צליל לשוני]] הוא בעל תנוחה מסוימת של הפנים והפה (ויזמה viseme), אך פונמות רבות חולקות את אותה תנוחת פנים ופה, כך שלא ניתן להבחין ביניהן באופן חד משמעי מתוך המידע הויזואלי לבדו. לא ניתן לראות צלילים ש[[בסיס חיתוך|בסיס החיתוך]] שלהם הוא בתוך הפה או הגרון. זוגות של עיצורים קוליים ובלתי קוליים נראים זהים, כגון /p/ ו-/b/, /k/ ו-/g/, /t/ ו-/d/, /f/ ו-/v/, והוא הדבר גם לצלילים מאונפפים (nasalization). לפיכך, קוראי דיבור חייבים להשתמש ברמזים נוספים מהסביבה ומן ההקשר על מנת להבין את הנאמר.
 
אנשים עם ראיה ושמיעה נורמליים עושים שימוש בלתי מודע במידע מתנועות השפתיים והפנים על מנת לסייע להבנה השמיעתית, ואנשים הדוברים שפה באופן שוטף מסוגלים לקרוא שפתיים במידה מסוימת. יחד עם זאת, עיקר השימוש בטכניקה נעשה על ידי אנשים [[לקות שמיעה|חרשים וכבדי שמיעה]] ככלי נוסף לתקשורת עם אנשים בעלי שמיעה תקינה. אנשים הנעזרים במכשירי שמיעה או בעלי שרידי שמיעה מסתייעים גם בערוץ השמיעתי בקריאת דיבור, אך קוראי דיבור שגדלו כחרשים יתכן ולא שמעו מעולם את השפה הדבורה, ואינם דוברים מיומנים שלה, דבר ההופך את קריאת הדיבור לקשה עוד יותר. עליהם ללמוד באופן שיטתי את תנוחות הפנים של כל פונמה.
51

עריכות