קריאת שפתיים – הבדלי גרסאות

נוספו 33 בתים ,  לפני 13 שנים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
'''קריאת שפתיים''' או קריאת דיבור, היא טכניקה להבנת דיבור באמצעות פענוח תנועות השפתיים, הלשון והפנים, וכן באמצעות מידע המגיע מתוך ההקשר, הידע בשפה ויכולת השמיעה.
 
כל [[פונמה|צליל לשוני]] הוא בעל תנוחה מסוימת של הפנים והפה (viseme), אך פונמות רבות חולקות את אותה תנוחת פנים ופה, כך שלא ניתן להבחיןלהבדיל ביניהן באופן חד משמעי מתוך המידע הויזואלי לבדו. מסיבה זאת לא ניתן לראות צלילים ש[[בסיס חיתוך|בסיס החיתוך]] שלהם הוא בתוך הפה או הגרון.; זוגות של עיצורים קוליים ובלתי קוליים נראים זהים, כגון /p/ ו-/b/, /k/ ו-/g/, /t/ ו-/d/, /f/ ו-/v/, והוא הדבר גם לצלילים מאונפפים (nasalization). לפיכך, קוראי דיבור חייבים להשתמש ברמזים נוספים מהסביבה ומן ההקשר על מנת להבין את הנאמר.
 
אנשים עם ראיה ושמיעה נורמליים עושים שימוש בלתי מודע במידע מתנועות השפתיים והפנים על מנת לסייע להבנה השמיעתית, ואנשים הדוברים שפה באופן שוטף מסוגלים לקרוא שפתיים במידה מסוימת. יחד עם זאת, עיקר השימוש בטכניקה נעשה על ידי אנשים [[לקות שמיעה|חרשים וכבדי שמיעה]] ככלי נוסף לתקשורת עם אנשים בעלי שמיעה תקינה. אנשים הנעזריםבעלי במכשירישרידי שמיעה אווהנעזרים בעלי שרידיבמכשירי שמיעה מסתייעים גם בערוץ השמיעתי בקריאת דיבור, אך קוראי דיבור שגדלו כחרשים יתכן ולא שמעו מעולם את השפה הדבורה, ואינם דוברים מיומנים שלה, דברמתקשים ההופךיותר אתבפיענוח קריאתהמידע הדיבורהויזואלי לקשהבקריאת עוד יותר.דיבור, עליהםועליהם ללמוד באופן שיטתי את תנוחות הפנים של כל פונמה.
 
קריאת דיבור דורשת ריכוז רב ועשויה להיות מעייפת מאוד. קל יותר לקרוא דיבור כשהנאמר הוא ביטוי נפוץ (כמו ביטויי ברכה: שלום, להתראות, מזל טוב) מאשר ביטויים המופיעים מבודדים ללא מידע תומך, כמו למשל שם של אדם שלא פגשת לפני כן. יתר על כן, קל יותר לקרוא שפתיים של אדם מוכר שתנועות פניו מוכרות, מאשר של אדם שפגשנו זה עתה.
51

עריכות