מיצוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
המושג "מיצוב" הוצג בעולם האסטרטגיה והשיווק בשנות השבעים, והוא צמח משני כיוונים שונים וקיבל שתי משמעויות. המשמעות האחת הוצגה על ידי הפרסומאים אל ריס וג'ק טראוט, בתחילה בסידרה של מאמרים ולאחר מכן בספר בשם Positioning – The Battle for Your Mind”". המשמעות שניתנה למושג הזה היא הדימוי של אובייקט כלשהו (כמו מוצר, חברה, אישיות, מקום, ארגון ציבורי או פוליטי, ואחרים) אשר ניטע בתודעתם של בני אדם. התהליך אמנם מתחיל עם האובייקט הנבחר, אבל הוא לא עוסק במה שעושים לאובייקט, אלא במה שעושים לתודעה של אוכלוסיית המטרה ביחס לאובייקט. המושג של "מיצוב תדמיתי" קנה מקום של כבוד בכל החשיבה הנוגעת לשיווק, לפרסום ולמכירות.
למושג של מיצוב יש גם משמעות שונה לגמרי, ומתייחסת להיבט האסטרטגי של הארגון. המשמעות הזו יוחסה לאחת מהאסכולות של גיבוש אסטרטגי, שהוצגה על ידי מייקל פורטר בספרו "אסטרטגיה תחרותית" Competitive Strategy) ) . המשמעות היא של "עמדה בשוק" של ארגון כלשהו מול המתחרים. המטרה של מיצוב אסטרטגי היא ליצור יתרון תחרותי בר-קיימא, קשה לחיקוי, שיגרום להעדיף את המוצרים או השירותים של הארגון לעומת אלו של המתחרים. המימדים של "המיצוב האסטרטגי" כוללים את הייעודים של הארגון (מה להציע ולמי להציע), הפריסה הגיאוגרפית שלו, מידת האינטגרציה האנכית והאופקית, גודל הארגון בעיקר במונחי נתח שוק, ועוד.
את המונח העברי "מיצוב" (שילוב של מיקום ומצב) טבע פרופסור [[מיכאל פרי]] בתחילת שנות ה-80.
שורה 5 ⟵ 8:
המונח מבולבל פעמים רבות עם תהליך ה[[מותג|'''מיתוג''']], אולם מדובר בתהליכים שונים (אם כי משופעים זה מזה ובעלי נקודות השקה רבות). בעוד שתהליך מיתוג עוסק בחיבור של ערכים ותפיסות עם המותג, מטרתו של המיצוב היא ליצור הגדרה לזהות המותג.
==דוגמה למיצוב תדמיתי==
ערכים המרכיבים את המותג [[קוקה קולה]] הם "[[מוזיקה]]", "[[התבגרות|נעורים]]", "רעננות", "כיף","לאהוב את החיים", "[[אמריקאי]]" או "בינלאומי" וכו'. '''מיצובים''' העשויים להיקשר למותג הם: "[[משקה קל]]", "מלך המשקאות", "המרענן הרשמי", "המשקה שכולם שותים", או "טעם החיים".
ערכים היכולים להרכיב את המותג "[[אביב גפן]]" הם "בוטות", "מרדנות", "[[מלנכוליה|מלנכוליות]]". להבדיל, ה[[זמר]] יכול להיות '''ממוצב''' כזמר [[רוק (מוזיקה)|רוק]] (על סקאלת סגנונות מוזיקה), כאמן יוצר (על סקאלת תחומי העיסוק במוזיקה), כאליל נוער (בסקאלה סוציולוגית) או כ"ילד הרע של המוזיקה הישראלית".
| |||