חקר התרגום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
חקר התרגום פותח במזרח אירופה, ובין חלוציו היו חוקרים השייכים לקבוצה המכונה "הפורמליזם הרוסי" (יורי טיניאנוב, בוריס אייכנבאום, [[רומאן יאקובסון]]). במערב קידמו את המקצוע חוקרים כמו יוג'ין ניידא (Nida), יירז'י לוי (Jiři Levy), ז'ורז' מונן (Mounin), קאטפורד (Catford) ואחרים.
חוקר הנתפס כאחד מאלה שתרמו למיסוד התחום במערב היה [[ג'יימס ס' הולמס]] (James S. Holmes) שניסה לפתח את המקצוע כמקצוע מחקרי במחלקה למדע הספרות ב[[אוניברסיטת אמסטרדם]] בהולנד. ב-[[1972]] הציע בהרצאתו "השם והאופי של חקר התרגום" (The Name and Nature of Translation Studies) כיווני מחקר בתחום התרגום ואת הקטגוריות שלו, וכן גם הציע שם ב[[אנגלית]] לתחום החדש. ההרצאה פורסמה כמאמר ב-[[1988]], כשנתיים לאחר מותו. הולמס נקט יוזמות ארגוניות רבות, כגון ייסוד ביטאון בינלאומי למחקר התרגום (בשם TRANSST; לאחר מותו קיבל את עריכת הביטאון לשנים אחדות [[גדעון טורי]]), פתיחת דיאלוג עם חוקרים ממזרח אירופה (שגם הוא ראה אותם כמתקדמים יותר בתחום מהמקובל במוסדות האקדמיים במערב), ובעיקר עם [[אנטון פופוביץ']] מ[[ברטיסלבה]] וקבוצת המחקר שלו. הוא אף סייע, ביחד עם איתמר אבן-זהר, בקיום הכנס המכונן של מחקר התרגום החדש, שאורגן
בישראל נעשה ניסיון למסד את המקצוע בידי פרופ' [[איתמר אבן-זהר]], שכתב בתחום זה את עבודת הדוקטור שלו (1972) וקיים במשך שנים אחדות בשנות ה-70 מסלול לחקר התרגום בחוג לתורת הספרות ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. תלמידו, פרופ' גדעון טורי, שכתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא "נורמות של תרגום לעברית" (יצא בדפוס בשנת 1977), המשיך לפתח את מחקר התרגום המכוון לתרבות היעד (Target-Oriented Translation Research) ב-[[1995]], בספרו "המחקר התיאורי של התרגום ומעבר לו" (Descriptive Translation Studies and beyond), ותרם בכך למיסוד התחום. שיתוף הפעולה בין החוקרים הישראלים לחוקרים מ[[הולנד]] ומ[[בלגיה]]: ג'יימס הולמס, ז'וזה לאמברט (Lambert), אנדרה לפבר (Lefèvere) ואחרים, יצר מומנטום המתואר על ידי [[היסטוריון|היסטוריונים]] אחדים כ"נקודת מפנה". מפנה זה מקושר לראיית התרגום כפעילות דינמית בתרבות, ורוב החוקרים מקשרים בין ראייה זו ל[[תאוריית הרב-מערכת]]. <ref>ראה בעיקר פרק 5 בחיבורו של Gentzler, וכן Baker ו-Venuti.</ref>.
| |||