מלחמת החזיר – הבדלי גרסאות

עם זאת, ישנם שני [[מצרי ים]] היכולים להיקרא "אמצע התעלה": [[מצרי הארו]] לאורך הצד המערבי של [[איי סן חואן]], ו[[מצרי רוסאריו]] לאורך צדם המזרחי. בשל עמימות זו טענו ארצות הברית ובריטניה כאחת לריבונות באיי סן חואן.

 

 

מפקד אזור אורגון, ויליאם ס. הארני, שלח 66 חיילים אמריקנים תחת פיקודו של קפטן [[ג'ורג' פיקט]] לאי סן חואן. בתגובה שלח מושל ונקובר, [[ג'יימס דאגלס]], שלוש ספינות מלחמה בריטיות לאזור, בפיקודו של קפטן ג'פרי הורנבי. המצב המשיך להחמיר ובספטמבר עמדו 461 אמריקנים חמושים ב[[תותח|תותחים]] אל מול שלוש ספינות מלחמה ולהן 60 תותחים וצוות בן 2,140 איש. הצדדים השכילו שלא לירות את הירייה הראשונה, על מנת שלא "לערב שתי אומות גדולות במלחמה על חזיר מת". המפקדים משני הצדדים קיבלו אותן פקודות מהממונים עליהם: הגנו על עצמכם, אך אל תיזמו פעולה התקפית. במשך מספר ימים החליפו הצדדים עלבונות וניסו לגרום לצד השני לירות את הירייה הראשונה, אך ללא הועיל.