מגילת זכויות הירח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור תבנית הז"י |
הובטח על ידי בעל זכויות היוצרים כי אין הפרה - ראה דף שיחה שלי. |
||
שורה 1:
{{ספר|מגילת זכויות הירח
|שם=מגילת זכויות הירח
|תמונה=[[תמונה:cover1.jpg|150px]]
|כתובית=
|שם בשפת המקור=
|שפת המקור=[[עברית]]
|מחבר=[[רון לשם]]
|הוצאה=זמורה ביתן כנרת
|שנת הוצאה=[[2009]]
|סוגה=סיפורת מקור
|תרגום לעברית=
|מספר עמודים=350
|מסת"ב=
}}
'''מגילת זכויות הירח''' הוא ה[[רומן]] השני שכתב ה[[סופר]] הישראלי [[רון לשם]], וראה אור בשנת [[2009]]. קדם לו [[אם יש גן עדן]], שהיה לרב מכר, תורגם לארבע עשרה שפות, ועובד לסרט הקולנוע [[בופור (סרט)|בופור]].
זהו רומן התבגרות שמתרחש בין גורדי השחקים של צפון [[טהרן]]. במרכזו, סיפור אהבתו של קאמי בן התשע עשרה, שעזב לא מכבר את עיירת הנמל בה גדל, לנילופר, נהגת מרוצים מצליחה, נערת הפנטזיות של המרד, אשר חושפת בפניו את החיים הסוערים של צעירי העיר. לשם מביא את סיפורם של דיירי בניין קטן שמתעורר לפתע לחיים: זמרת עבר שנאסר עליה לשיר, שופטת מודחת המוכרת כרטיסי לוטו במחתרת, וצלם צעיר שסובל ממשיכה מינית מסוכנת. מעל לפני האדמה, חוקים ואיסורים צצים ומתפוגגים ללא הרף, נשים נסקלות למוות בעוון ניאוף, קטינים מוצאים להורג. הומוסקסואליות, אלכוהול, זנות – כולן עבירות שדינן מוות. מתחת לפני העיר הסואנת, במסיבות מלאות חיים, כל מה שאסור מותר, ומנת יתר של חופש מביאה לעתים לפינות לא צפויות.
=== דמויות בספר ===
* '''קאמי סוהיל''' - גיבור הספר. נער מעיירת הנמל אנזלי, מגיע להתגורר עם דודתו בטהרן.
* '''אמיר טימורי''' - חברו הטוב של קאמי, חוזר בתשובה.
* '''נילופר (נילו) חלדיאן''' - אהובתו של קאמי. נהגת מרוצים איראנית, בתו של חבר פרלמנט עשיר.
* '''זהרה חזורי''' - דודתו של קאמי, כוכבת עבר, זמרת ושחקנית. אלמנת מלחמה.
* '''גברת סאפורה מהדיס''' - שכנה. מציגה עצמה כשופטת בית משפט עליון מודחת.
* '''באבק טיבאן''' - שכן צעיר, הומוסקסואל, פקיד במיניסטריון הבינוי
* '''אדון נג'פיאן''' - בעל קיוסק, נחשד כמלשן מטעם משמרות המהפכה.
* '''מחמד''' - תיכוניסט, מוכר ספרים אסורים בשוק השחור.
== תקציר עלילה ==
{{פרטי עלילה}}
הספר נפתח בליל פרידתו של קאמי מעיירת ילדותו שלחופי הים הכספי, ומחברו הטוב, אמיר. תוכניתם להסתער ביחד על גורדי השחקים של טהרן משתבשת, כשאמיר מודיע לפתע כי הוא חוזר בתשובה, ונשאר. קאמי עוזב לבד. בעיר הגדולה, סמוך לכיכר ארגנטינה הפרחונית, משתכן קאמי אצל דודתו זהרה, כוכבת עבר שתהילתה נגדעה לפני שלושים שנה, עם עליית המשטר האסלאמי. חייה נגדעו בשנית, כששכלה את בעלה במלחמה הגדולה, בשנות השמונים. מאז היא מסתגרת. קאמי מתיידד עם דייריו הססגוניים של הבניין: גברת סאפורה הקשישה הקשוחה; באבק הביישן המטפח תשוקה אסורה לגברים במדים; וגם חאמד החתול הלוחמני עם הפרעות האכילה, שכלוא עמם בניגוד לרצונו. כשקאמי קונה מחשב נייד, ומחבר את הבניין הרדום אל האינטרנט, מופר שיווי המשקל העדין ומרחבי הרשת מזמנים לשוכניו המתבודדים את כל החופש שנמנע מהם בחוץ. החבורה מתכנסת בתוך עצמה, מתנתקת מהמציאות, כמועדון גלישה סגור, מפליגה אל פנטזיות – ונדמה שרק החשש מפני אדון נג'פיאן השכן, הנחשד כמלשן מטעם השלטונות, מעיב על מתיקות החיים.
בכל אותה העת, הולך ונטווה סיפור אהבתם של קאמי ונילו, אותה הכיר בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטה. נילו, בתו הנועזת של חבר פרלמנט עשיר, נלחמת בממסד כדי לקבל היתר להתחרות במרוצי המכוניות נגד גברים. היא חושפת בפני קאמי את השוק השחור, שבו ניתן לקנות את כל מה שאסור למכור, ומובילה אותו אל מסיבות המחתרת של העיר התחתית, אל סמים אסורים, מוזיקה אסורה ותשוקה אסורה. החורף בטהרן המושלגת נדמה משוחרר ופרוע מאי פעם, עד אשר באבק נעלם מעל לפני האדמה, ויסודות החיים מתחילים לרעוד.
כשקאמי מנסה לחפש אחריו, הכל מגיבים באדישות. "הומואים נעלמים לפעמים", כולם אומרים לו. לרגע נדמה שהחיים ימשיכו במסלולם, ושההבלגה היא התרופה, אולם ידו התקיפה של החוק מגיעה בסופו של דבר גם אל נילופר.
לאורך השנה בה מתרחשת עלילת הספר, מנסה קאמי להשיב לחיים את מכונית הפיכאן האדומה הישנה של זהרה, שניצבת קפואה בפינת הרחוב מעל עשרים שנה. בשיאו של הסיפור, חוזר המנוע לרעום, וקאמי, וחברו הטוב אמיר, יוצאים למסע חוצה איראן, טיול שטח במהלכו הם מחפשים תשובות וזהות.
{{סוף פרטי עלילה}}
==על הספר==
הרומן כתוב כמונולוג בגוף ראשון מפי קאמי הצעיר. איראן המפתיעה שיוצר הספר עטופה בדמיון ספרותי עשיר ונועז, אך נרקמת מתוך תחקיר דקדקני שערך הסופר במשך שלוש שנים, וכלל בין היתר מפגשים עם צעירים תושבי טהרן. הדיוק המוקפד בכל פרטי חייה של העיר, מסלנג ועד לנתיבי תחבורה ציבורית, לא מסתיר את הרובד הנוסף, האחר: נדמה שהמחבר לעתים קרובות מבקש לספר דווקא על החברה הישראלית, ועל הקו הדק בין חירות להתפרקות, בעידן בו נדמה שהמימד הוירטואלי מפיל חומות וגבולות. מתחת לסיפור העלילה עצמו נחשפים רבדים עמוקים יותר, ובראשם השאלה: מה גורם לנער צעיר להיכנע לזרועות הדת, או להתנער ממנה.
מגילת זכויות הירח, שכתיבתו הושלמה חודש לפני [[הבחירות באיראן ותנועת המחאה (2009)|הבחירות לנשיאות איראן]]. (יוני [[2009]]), והמהומות שבאו בעקבותיה, הוא יצירה המעזה להפליג בדמיון אל מבעד לווילון השחור ולשוב עמוסה בדמויות כובשות ובמראות רבי-קסם, יופי וכאב, שנשקפים משם ומשקפים את כאן. הישג ספרותי עז צבע ומבע, שבהינף אחד משגר את הקורא אל מציאות שונה לחלוטין ואמינה להפליא.
[[קטגוריה:רומנים (ז'אנר ספרותי)]]
[[קטגוריה:ספרים עבריים]]
[[קטגוריה:ספרי 2009]]
| |||