הבדלים בין גרסאות בדף "אקורד מז'ורי"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
בוט החלפות: פתרון; על ידי;
(הסרת תבנית עריכה)
מ (בוט החלפות: פתרון; על ידי;)
היפוך נעשה כאשר צליל הבס של האקורד הוא אחד האלמנטים של האקורד שאינו צליל הבסיס. לדוגמה, באקורד משולש מז'ורי על הצליל דו, שצליליו הם דו, מי וסול, הופעת צליל הטרצה בבס תעביר את האקורד ממצב '''יסודי''' למצב של היפוך ראשון, או סקסטאקורד,אשר נכתב: <small><math>_3^6</math></small> . לרוב נכתב בקיצור גם: <small><math>6</math></small>. כאשר נמצא צליל הטרצה בבס, גונו של האקורד נעשה חד פחות, מאשר במצב היסודי בו נמצא בבס צליל הבסיס של האקורד.
 
ההיפוך השני נקרא קווארטסקסט-אקורד המסומן ב-<small><math>_4^6</math></small>. בהיפוך זה, נמצא בבס צליל הקווינטה. במשולש דו מזו'ר יהיה זה סול בבס, כאשר מעליו נמצאים שני האלמנטים האחרים של האקרוד, דהיינו דו ומי (לאו דווקא בסדר זה). ההיפוך השני מופיע בתדירות נמוכה יותר מאשר היפוכיו האחרים של המשולש המז'ורי. לפי חוקי ההרמוניה הקלאסית, מופיע האקורד הזה על פעמה חלשה. הופעתו על פעמה חזקה דורשת פיתרוןפתרון למשולש אשר בסיסו על צליל אותו בס של הקוורטסקטס-אקורד.
 
===אקורדים מרובעים===
 
צורה שכיחה של אקורד בין ארבעה צלילים שבבסיסו משולש מז'ורי ההספטאקורד, כלומר, אקורד משולש עם ספטה מצליל הבס. לרוב יופיע האקורד עם ספטימה קטנה, וייצור אקורד המכונה "דומיננט ספטאקורד" (מאחר שהוא יוצא פונקציה דומיננטית, ומועד להפתר לאקורד טוניקאי). ספטאקורד על הצליל סול יהיה סול-סי-רה-פה. שם נוסף של אקורד זה הוא מז'ור קטן (משולש מז'ורי עם ספטימה קטנה). כאשר מופיע האקורד עם ספטימה גדולה, הוא יקרא מז'ור גדול. סימונו של הספטאקורד יעשה על- ידי סימון הספרה 7 לצד האות הלטינית (הגדולה
, מאחר שזהו אקורד מז'ורי) של האקורד. האקורד שהוזכר לעיל יסומן כ-G7. יש לסים לב, שבסולם סול מז'ור יהיה זה אקורד בעל ספטימה גדולה (כלומר, מז'ור גדול). על מנת לציין את גולדה של הספטימה, יש להשתמש בסימני היתק לצד הספרה 7.
 
====מז'וריים מרובעים שונים====
 
אקורדים מרובעים יכולים להיווצר גם על- ידי הוספה של נונה, של אוקטבה וסקונדה, ושל אוקטבה וקוורטה מצליל הבס. הם נקראים גם בהתאם - נונקורד, אקורד אחת-עשרה ואקורד שלוש-עשרה. באקורדים מרובי צלילים אלו, נהוג לוותר על חלק מהצליל אשר מופיעים בין הבס לבין המספר אשר מרוחק ממנו ביותר, על מנת שלא ליצור עומס צלילי אשר יכביד על האוזן.
 
אקורדים אלו נפוצים יותר במוזיקה קלה ובג'אז מאשר במוזיקה קלאסית, אם כי ישנן הופעות של נונקורדים ושל אקורד דומיננט 7-13 (אקורד שבסיסו צליל הדומיננטה, ומעליו טרצה, ספטימה ואוקטבה וקוורטה) במוזיקה קלאסית, וזאת כאשר אין מדובר בצלילים עוברים, אלא בהופעתם הבו-זמנית של צלילים אלו על פעמה חזקה. יש לשים שגם באקורדים אלו, שיטות הסימון משתנות בהתאם למתודות השונות.
271,876

עריכות