הבדלים בין גרסאות בדף "קרב וינה"

נוספו 2 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
בוט החלפות: עות'מאני;
מ (לפי דף שיחה)
מ (בוט החלפות: עות'מאני;)
'''קרב [[וינה]]''' ([[גרמנית]] '''Schlacht am Kahlenberg'''; [[טורקית]] '''II. Viyana Kuşatması''') הוא קרב מרכזי בין [[האימפריה העות'מאנית]] בהנהגתו של [[מהמט הרביעי]], לבין כוחות [[האימפריה הרומית הקדושה]], שכללו את הכוחות ה[[אוסטריה|האוסטרים]] [[גרמניה|הגרמנים]] ו[[פולין|הפולנים]]. הקרב נערך ב-[[12 בספטמבר]] [[1683]], לאחר [[מצור]] ממושך שהטילו העות'מאנים על העיר מאמצאו של חודש יולי. המצור נמשך כחודשיים (הקרב עצמו מהווה מחלקו האחרון של המצור). בחשיכת הלילה, חפרו העות'מאנים [[מנהרה]] לעיר, והחדירו דרכה כוחות עות'מאנים לתוך העיר. לאחר שריכזו כוחות בתוך העיר הפתיעו הכוחות העות'מאנים את האוסטרים והגרמנים. הכוחות המתגוננים הצליחו לבסס קו הגנה כנגד העות'מאנים, ולבסוף הצליחו לגרשם מן העיר, לאחר קרב קשה בסימטאותיה ורחובותיה.
 
לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, והם יכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 [[הסכם קרלוביץ]], שלפיו ויתרו העות'מניםמאנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של האימפרייה העות'מאנית, ושושלת [[בית הבסבורג|ההבסבורגים]] האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור.
 
הקרב, שסימל גם נקודת מפנה מדינית, סימל גם נקודת מפנה קולינרית. לאחר הקרב, ערכו האוסטרים חיפוש במחנה העות'מאני העזוב, ובמהלך החיפוש, מצאו האוסטרים את ה[[קפה]] השחור, ותרמו להבאתו של הקפה השחור לאירופה{{מקור}}. לאחר הקרב, הומצא גם לחם הסהרונים, בצורת חצי סהר, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית{{מקור}}.
271,876

עריכות