שלמה לויזון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: יוהאן;
שורה 16:
*'''שיחה בעולם הנשמות''' (פראג תקע"א, 1811). שיחה דמיונית בין המדקדק הימיביניימי [[רד"ק]] ובין המדקדק איש השכלת ברלין [[יואל ברי"ל]] על ענייני דקדוק ומליצה עברית.
*'''בית האוסף''' (פראג תקע"ב, 1812). על הדקדוק והמילון של [[לשון חז"ל]], מתוך הנחה שהייתה לשון מלאכותית ולא מדוברת. נדפס גם כמבוא למשנה במהדורת המשנה שהדפיס אנטון שמיד.
*'''מליצת ישורון''' (במקור: '''ישרון'''; וינה, 1816 ובמהדורות נוספות, האחרונה רמת גן, 1988). ספרו החשוב והמפורסם ביותר, עוסק ב[[אסתטיקה]] של המקרא ושל השירה העברית. בתחילה מבוא שירי-מליצי בשם "המליצה מדברת", בהמשך דיון במושגי ה[[יופי]], הנשגב והמשל, ואחר כך דיון בחלקים מהמקרא וניתוחם על פי מחקר הספרות בזמנו, בין השאר על פי [[יוהןיוהאן גוטפריד הרדר|הרדר]] ו[[רוברט לאות'|לאות']]. לשם הדגמה הובאו שיריהם של משוררים עבריים ובהם [[ריה"ל]], [[רמח"ל]] ו[[נפתלי הרץ וייזל|רנה"ו]], ותרגומים של משוררי האומות ובהם [[הורטיוס]], [[ורגיליוס]] ו[[שקספיר]].
*'''מחקרי ארץ''' (וינה, 1819). מחקר מודרני וסקירה של מקומות המופיעים ב[[מקרא]], החיבור העברי הראשון העוסק ב[[גאוגרפיה מקראית]]. תורגם לגרמנית ב-1821. [[יעקב קפלן]] הוציא בווילנה (1839) עיבוד שלו בשם "ארץ קדומים" עם מבוא של [[מרדכי אהרון גינצבורג]], שהשפיע כנראה על הרומנים המקראיים של [[אברהם מאפו]].
*ביאורים ותרגומים של קינות ופיוטים.