הר התקווה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: יוהאן; |
|||
שורה 2:
'''הר התקווה''' (Mount Hope) הוא שמה של [[חווה חקלאית]] שהוקמה באמצע [[המאה ה-19]] על ידי שתי קבוצות של [[נוצרי]]ם [[פרוטסטנטים]], מ[[פרוסיה]] ומ[[ארצות הברית]], באזור שבו שוכן כיום בית הספר "[[שבח מופת]]" בדרום [[תל אביב]].
הקבוצה הפרוסית של מייסדי החווה, מרביתם בני משפחת סטיינבק, היגרה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1849]], ולאחר שהתגוררה ב[[ירושלים]] עברה בשנת [[1851]] ל[[יפו]]. הקבוצה האמריקאית, נוצרים [[שמירת שבת|שומרי שבת]] מ[[פילדלפיה]], הונהגה על ידי קלורינדה מיינור. בני שתי הקבוצות האמינו שהתיישבותם בארץ ישראל תקרב את ה[[גאולה]]. שניים מבני משפחת סטיינבק, פרידריך
ב-[[1855]] רכשה קלורינדה מיינור את האדמות שעליהן הוקמה החווה "הר התקווה". דרי החווה סבלו ממחלת ה[[קדחת]] ומהתנכלויות של שכניהם הערבים מהכפר [[סלמה (שפלה)|סלמה]]. עם מות קלורינדה מיינור בנובמבר [[1855]] חזרו חלק מאנשי קבוצתה לארצות הברית, ובחווה נותרו כנראה רק שלוש משפחות: האחים
בינואר [[1858]] התנפלו חמישה ערבים על החווה, [[רצח]]ו את פרידריך סטיינבק ו[[אונס|אנסו]] את שרה דיקסון ואת בתה מרי. בלחץ [[קונסוליה|הקונסוליות]] של ארצות הברית ופרוסיה עצרו [[האימפריה העות'מאנית|השלטונות העותמאנים]] ארבעה מהתוקפים ודנו אותם ל[[מאסר עולם]]. ביוני [[1858]] עזבו דיירי החווה את ארץ ישראל והיגרו לארצות הברית, ובזה הקיץ הקץ על החווה. נכדה של אלמירה הוא הסופר [[ג'ון סטיינבק]].
|