מגבר אופטי – הבדלי גרסאות

====מבנה המגבר====

כפי שהוזכר, הסיב בו מתבצע ההגבר הוא סיב רגיל ואורכו יכול להיות עשרות קילומטרים ואפילו יותר. גם כאן, בדומה למגבר EDFA, צריך להכניס את האות ואת הלייזר השואב לתוך הסיב בעזרת מצמד מסוג WDM, כאשר השאיבה יכולה להיות קדמית או אחורית. בשונה ממגבר EDFA, אין צורך לשים איזולוטרים בכניסה ובמוצא, מכיוון שההגבר מתרחש על-פני מספר קילומטרים ולכן אין סיכוי להגברה של פליטה ספונטנית. מכיוון שאפקט ההגברה קטן מאוד אם קיטוב האות שונה מקיטוב הגל השואב, השאיבה צריכה להתבצע באור לא מקוטב ולכן צריך להרוס את הקיטוב של הלייזר (האור הנפלט מדיודת לייזר הוא מקוטב). ישנם מספר דרכים להרוס קיטוב, אבל הדרך היעילה ביותר מתבססת על שני לייזרים עם קיטובים ניצבים. בנוסף, בשביל להגביר את כל הספקטרום המשמש לתקשורת אופטית, יש צורך לשאוב בספקטרום רחב, ולכן צריך להשתמש במספר לייזרים עם אורכי גל שונים, ועובר כל אורך גל צריך שני לייזרים כדי להרוס את הקיטוב (בדרך-כלל דרושים 6 לייזרים לצורך מגבר ראמאן המשמש לתקשורת אופטית).

נסמן ב-s וב-p את הפרמטרים עבור האות והשאיבה בהתאמה, ונגדיר מספר פרמטרים:

<math>\ I</math> הוא צפיפות ההספק, <math>\ P</math> הוא ההספק, <math>\ \gamma_R</math> הוא הסיכוי לפיזור ראמאן ספונטני ו-<math>\ \alpha</math> הוא הניחות בסיב (תלוי באורך הגל) ביחידות של <math>\ 1/km</math> (אם הניחות נתון ב-<math>\ dB/km</math>, צריך לחלק אותו ב-4.3, זה נובע מהמעבר מבסיס 10 לבסיס e).