שאנסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
במשך [[המאה ה-18]] הייתה ה[[אופרה]] המוזיקה הווקלית השלטת, אבל שירת הסולו קמה לתחייה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], תחילה בנעימות טרקלין, אבל באמצע המאה כבר הופיעו יצירות מתוחכמות ומלוטשות, שהושפעו מן ה[[ליד]]ר הגרמניים, שמצאו את דרכם אל צרפת. לואי נידרמאייר, הנתון לקסמי [[פרנץ שוברט|שוברט]], היה הציר המרכזי בתנועה זו, ואחריו [[אדואר לאלו]], פליסיין דוד ורבים אחרים. מלחיני השיר הצרפתי של סוף המאה ה-19, שכונה מלודיה או שאנסון, היו [[ארנסט שוסון]], [[עמנואל שאבריה]], [[גבריאל פורה]] ו[[קלוד דביסי]], [[מוריס ראוול]], [[פרנסיס פולנק]] ורבים ממלחיני [[המאה ה-20]] בצרפת המשיכו במסורת איתנה זו.
[[קובץ:Juliette gréco vt.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[ז'ולייט גרקו]]]]
מאפייני השאנסון במאה ה-20 הנם בעיקר חשיבותן של המילים, השפעות מוזיקליות זרות (בעיקר [[ג'אז]], [[סווינג]] ו[[רוקנרול]] מ[[ארצות הברית]]) ומבצעים בעלי נוכחות בימתית.
מקור השאנסון הצרפתי בצורתו המודרנית היה בקברטים ובמיוזיק-הול של הגדה הימנית ב[[פריז]] ובעיקר ברובע ה[[מונמרטר]], ברם, מייסד השאנסון הצרפתי החדש היה הזמר [[שארל טרנה]] שהחל לשיר בשנות ה-30': שיריו היו על גבול הפואטי, לחניו הושפעו ממקצבים אמריקאיים שלא היו מוכרים עד אז בצרפת והופעתו הבימתית הייתה כובשת כשל [[טרובאדור]] מודרני.
עוד מגדולי השאנסון הצרפתי במאה העשרים: [[אדית פיאף]], [[ז'ק ברל]], [[ז'ורז' ברסנס]], [[ז'ורז' מוסטאקי]], [[איב מונטאן]], [[ברברה]], [[סרז' גינזבורג]], [[ז'ולייט גרקו]], [[דלידה]].
==שאנסונים בעברית ושאנסונים עבריים==
| |||