מוזיקה פסיכדלית – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 12 שנים
הגהונת
מ (בוט מוסיף: simple:Psychedelic music)
(הגהונת)
'''מוזיקה פסיכדלית''' היא מוזיקה שמושפעת מ[[אירוע פסיכדלי|חוויות פסיכדליות]], כלומר, מהשפעת [[סמים פסיכואקטיביים]] (ובעיקר [[סם פסיכדלי|סמים פסיכדליים]]). המונח מתייחס למגוון סגנונות וסוגות מוזיקליים, אשר כוללים [[רוק פסיכדלי]], [[פולק פסיכדלי]], [[פופ פסיכדלי]], [[מוזיקת נשמה פסיכדלית]], [[אמביינט]] [[פסייביינט|פסיכדלי]], ו[[טראנס פסיכדלי]]; כמו גם סגנונות אחרים של מוזיקה (למשל, תת-ז'אנר של הרוק הפסיכדלי, [[אסיד רוק]]). יש הטוענים שמוזיקה פסיכדלית יכולה להתקיים בכל סוגה - כולל אפילו [[מוזיקה קלאסית]].
 
קיימת היסטוריה ארוכה לשימוש טקסי בסמים בליווי מוזיקה, למשל בטקסים של [[שמאניזם|שמאנים]] ב[[צפון אמריקה]]. ניצני המוזיקה הפסיכדלית המודרנית, מכל מקום, מצוים בתרבות [[ילדי הפרחים]] ב[[ארצות הברית]] (בעיקר [[קליפורניה]]) ו[[בריטניה]] של המחצית השנייה של [[שנות ה-60]]ה־60 של [[המאה ה-20ה־20]]. בשנותב[[שנות ה-80ה־80]] פותחו סוגים חדשים, אלקטרוניים, של מוזיקה פסיכדלית (אמביינט, טכנו).
 
השימוש בחומרים פסיכדליים כעמקור השראה נתון במחלוקת גם בקרב המוזיקאים. מצד אחד, אומנים מוערכים רבים היו ידועים בשימוש בסמים שונים, ביניהם [[ג'ימי הנדריקס]], [[ג'ימי מוריסון]], [[ג'ניס ג'ופלין]], [[לד זפלין]], [[הביטלס]] (בחלק מתקופת קיומם),[[פינק פלויד]] ועוד. חלקם ייחסו את היצירתיות שלהם, לפחות בחלקה, לחומרים אלו.
מצד שני, גורלם של רבים מאומנים אלה גרם לאומנים אחרים לנסות להתרחק מהמעגל ההרסני של השימוש בחומרים אלו. דוגמאות לתוצאות הרסניות של חומרים פסיכדליים ישנן בשפע - [[סיד בארט]], מנהיגה של פינק פלויד בתחילת דרכה, הוא דוגמה אופיינית של אומן מוכשר-שלקה בנפשו בעקבות התמכרות לחומרים פסיכדלים.
 
 
[[קטגוריה:סמים]]