מרדכי חביב לובמן – הבדלי גרסאות

'''מרדכי (לובמן) חביב''' ([[1857]]-[[1895]]), מ[[חלוציות|חלוצי]] ה[[חינוך]] ה[[עברית|עברי]] ב[[ארץ ישראל]] ומייסד בית הספר העברי הראשון בעולם.

 

מרדכי לובמן נולד ב-י' בטבת [[ה'תרי"ח]] (שלהי [[1857]]) ב[[גורקי (עיר)|גורקי]] שבפלך [[מוהילוב]] ב[[רוסיה]] למשפחת סוחרים ופקידים ממשלתיים [[יהודים|יהודית]] מסורתית. לובמן קיבל חינוך מסורתי וכבר בילדותו התגלה כבור סוד וגילה בקיאות ב[[תלמוד]] ובלימודי ה[[עברית]]. בשנת [[1874]], בהיותו בן 17, ברוח ההשכלה, פנה ללימודי חול ושפות זרות וסיים את לימודיו בהצטיינות כמודד מוסמך בבית הספר לחקלאות ולמדידה שבעירו. במהלך לימודיו ייסד [[בית ספר]] לילדים מעוטי-יכולת בעזרת תרומות מעשירי העיר ואף לימד בו בהתנדבות.

 

בשנת [[1878]] נרצח אביו בעת מילוי תפקידו כפקיד ממשלתי בתחנות הרכבת, ולובמן עקר ל[[חרקוב]], שם התחתן והתפרנס כמהנדס ומודד מומחה. בשנת [[1881]] החלו [[הסופות בנגב]], וכמו יהודים רבים נוספים בתקופתו, החל לגלות עניין באגודות [[חובבי ציון]], ובשנת [[1884]] עלה ל[[ארץ ישראל]].

 

בהגיעו לארץ ישראל התיישב תחילה ב[[יהודייה (עבאסייה)|יהודיה]] יחד עם בן דודו [[דב לובמן]]. ברוח תנועת חובבי ציון, השניים עבדו בחלקה שניתנה מטעם חובבי ציון בחרקוב. שנה מאוחר יותר עבר לראשון לציון שהייתה אז מרכז למשכילי המתיישבים. שם עבד לובמן מטעם פקידות [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון]] כמודד קרקעות במושבות. בשל השכלתו הרחבה, היהודית והכללית כאחד, פנה אליו פקיד הברון [[יהושע אוסוביצקי]] בבקשה להפוך למנהל מוסד [[תלמוד תורה|תלמוד התורה]] שהיה קיים ב[[ראשון לציון]] בזמנו ולהפכו ל[[בית ספר]] [[עברית|עברי]].

 

לובמן הסכים לאתגר ופקידי הברון הקצו לו בניין במושבה לצורך הקמת המוסד החדש - בית הספר העברי הראשון בתבל. בשנתו הראשונה ([[1886]]-[[1887]]) לימד לובמן לבדו עברית בשיטת התרגום מ[[יידיש]]. בשנתו השנייה ([[1887]]-[[1888]]) עבר ללמד עברית בשיטת [[עברית בעברית]] וכן [[מתמטיקה|חשבון]] וטבע על בסיס תרגומיו מ[[רוסית]] לעברית של ספרי הלימוד. באותה שנה הזמין לובמן את [[דוד יודילוביץ]], איש חינוך עברי פעיל באותה התקופה, להצטרף אליו להוראה בבית הספר. יודילוביץ נענה מיד בחיוב והשניים המשיכו יחד בפיתוח בית הספר העברי הראשון בארץ, שלימים נודע כ[[בית ספר חביב]], הפעיל עד היום. בתקופה זו אף השתתף בהגהת השיר '''[[התקווה]]''' ל[[נפתלי הרץ אימבר]], בסגנונו ובתוכנו, יחד עם [[ישראל בלקינד]] ו[[דוד יודילביץ]].<ref>דוד יודילביץ', '''ראשון לציון התרמ"ב - התש"א''', עמ' 508</ref>

בהמשך מונה על ידי פקידות הברון למפקח הראשי על בתי הספר של [[פתח תקווה]], ראשון לציון ועקרון (לימים [[מזכרת בתיה]]) וכן עמד בראש [[אספת המורים]] (לימים [[הסתדרות המורים]]). הוא גם השתתף בכתיבת עיתון הילדים [[עולם קטן (שבועון לילדים)|עולם קטן]]. לובמן שימש בתפקידיו עד מותו מ[[שחפת]] ב[[י"ט בחשון]] [[ה'תרנ"ו]], והוא בן 38 בלבד.

 

==לקריאה נוספת==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.gen-mus.co.il/person/?id=1333 מרדכי לובמן], אלבום משפחות, מוזיאון ראשון לציון

 

{{מיון רגיל:לובמן, מרדכי}}