תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
wrong interwiki |
|||
שורה 8:
==התקופה הסנסורית מוטורית==
השנתיים הראשונות לחיי התינוק, תקופת הינקות, כונו בידי פיאז'ה "התקופה הסנסורית מוטורית" (כלומר, מתמקדת ב[[חוש|חישה]] ו[[תנועה (פיזיולוגיה)|תנועה]]), וגם היא חולקה על ידו לשלבי משנה. בחודש הראשון לחייו מצוי הילד ב'''שלב הרפלקסים''' - [[רפלקס|רפלקסים]] כמו מציצה ולפיתה שולטים בחייו, וגם התנהגויות שהן כמו רפלקסיביות אך אינן מותנות להגיב על גירוי מסוים. אחר כך, עד גיל ארבעה חודשים, עובר הילד לשלב של '''תגובות מעגליות ראשוניות'''. פעילות גופנית אקראית של התינוק גורמת מפעם לפעם לחוויות נעימות, למשל בואו של האגודל במגע עם הפה. הילד מנסה לשחזר חוויות אלו. בשלב זה הוא מוגבל לשחזור פעולות שהתרחשו על גופו. בשני שלבים ראשונים אלו נעדר התינוק ידע על '''קביעות אובייקט''' - המשך קיומו של אובייקט גם כאשר מעלימים אותו או מסתירים אותו.
השלב השלישי, מגיל 4 חודשים עד גיל 8 חודשים, הוא שלב של '''תגובות מעגליות שניוניות'''. פעילות אקראית מחוללת חוויות נעימות שאינן כרוכות דווקא בגופו של התינוק. כך לימד פיאז'ה את בנו התינוק לורן להניע חוט כדי להשמיע צליל רעשן. הלימוד אינו כולל הבנה עמוקה יותר כלשהי, ואם ייקשר החוט לידו השנייה של הילד, הוא יצטרך לשוב על תהליך הלמידה. ▼
בשלב הבא, שמצויים בו ילדים עד תחילת שנת חייהם השנייה, מסוגל הילד לבצע כבר '''התנהגות מתואמת''', תינוק עשוי לעשות פעולה שמטרתה היא רק עשייתו של דבר אחר. הוא יכול לסלק חפץ מדרכו כדי להגיע אל חפץ אחר. יש ממצא מחקרי מעניין לגבי קיומה של "קביעות אובייקט" בשלב ינקות זה. מתברר שהתינוקות אומנם מחפשים חפצים שהוחבאו לנגד עיניהם, אך אין הם עושים את החיפוש במקום שבו החפץ הוחבא, אלא במקום שבו הם מצאו אותו בעבר.
▲השלב השלישי, מגיל 4 חודשים עד גיל 8 חודשים, הוא שלב של '''תגובות מעגליות שניוניות'''. פעילות אקראית מחוללת חוויות נעימות שאינן כרוכות דווקא בגופו של התינוק. כך לימד פיאז'ה את בנו התינוק לורן להניע חוט כדי להשמיע צליל רעשן. הלימוד אינו כולל הבנה עמוקה יותר כלשהי, ואם ייקשר החוט לידו השנייה של הילד, הוא
▲יש ממצא מחקרי מעניין לגבי קיומה של "קביעות אובייקט" בשלב ינקות זה. מתברר שהתינוקות אומנם מחפשים חפצים שהוחבאו לנגד עיניהם, אך אין הם עושים את החיפוש במקום שבו החפץ הוחבא, אלא במקום שבו הם מצאו אותו בעבר. יש הסבורים שכשל זה נובע ממגבלת זיכרון, אך פיאז'ה סבר שילד בשלב הרביעי אינו מסוגל לתפיסה קוגניטיבית מלאה של מושג ההחבאה. זו תגיע רק בשלב השישי.
בשלב החמישי, שהוא מגיל שנה ועד גיל שנה וחצי, יש כבר '''תגובות מעגליות שלישוניות'''. התינוק נוטש את הרגלו לחזור שוב ושוב על פעולה שהצליחה בידו (כפי שעשה בשלב השניוני), ובמקום זאת עורך וריאציות שונות על הפעולה. זהו שלב המאופיין בסקרנותו הרבה של התינוק. פיאז'ה היה חדשני בכך שהבליט את חשיבות הסקרנות והשתתפותו הפעילה של הילד בהתקדמותו הקוגניטיבית.
| |||