פרשת סוקל – הבדלי גרסאות

בשנת [[1996]] פרסם ה[[פיזיקאי]] [[אלן סוקל]] את מאמרו "פורצים גבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של כבידה קוונטית" ( Transgressing the Boundaries: Toward a Transformative Hermeneutics of Quantum Gravity) בכתב העת Social Text. כעבור מספר ימים חשף הכותב בכתב העת [[לינגואה פרנקה (כתב עת)|לינגואה פרנקה]] כי המאמר הארוך ועמוס [[הערת שוליים|הערות השוליים]] מופרך מיסודו ומורכב מבליל שטויות, הבלים וטעויות בחשבון בסיסי. אחת הטענות המופרכות במאמר הייתה ש[[פאי]] (היחס בין קוטר המעגל להיקפו) הוא [[קונסטרוקטיביזם חברתי|הבניה חברתית]].

המאמר פורסם בכרךבגיליון של כתב העת שהוקדש ל"[[מלחמות המדע]]" - דיון מתמשך שהחל בשנות השבעים, הסלים והגיע לשיאו בסוף שנות התשעים, בין מצדדי המדע, רובם מדענים ופילוסופים אנליטיים של המדע, למתנגדיו, רובם סוציולוגים של המדע ומבקרי תרבות המשתייכים לזרם הפוסטמודרני. עקב פרסום זה התחוללה שערורייה רבתי באקדמיה, סביב השאלה מדוע פורסם המאמר מלכתחילה, ומה אומר פרסום המאמר על אמות המידה של כתבי האקדמיה של ימינו. סוקל עצמו הכריז במפורש שמטרת המאמר הייתה להדגים את הטפשות שב[[פוסטמודרניזם]] ואת הניוון המחשבתי שהוא גורם לאקדמיה.

ביקורת רבה נמתחה על עורכי Social Text וגרסה כי הסיבה העיקרית לכך שהסכימו לקבל את המאמר לדפוס היא עובדת היותו רווי במינוחים פוסטמודרניים אשר החמיאו לדעתם הפרטית של העורכים. אחת הטענות המופרכות שהופיעה במאמר שהייתה לצנינים בעיני מבקרי העורכים הייתה ש[[פאי]] (היחס בין קוטר המעגל להיקפו) הוא [[קונסטרוקטיביזם חברתי|הבניה חברתית]]. להגנתם טענו עורכי כתב העת כי התייחסו לתוכן הפילוסופי של המאמר כניסיון ראשוני ולא מוצלח במיוחד של פיזיקאי להתמודד עם תאוריות ביקורתיות מורכבות, ושלא הייתה להם סיבה לחשוד בתוכן הפיזיקלי של המאמר בגלל המוניטין המכובד של הכותב. עוד טענו כי המאמר לא עמד אמנם בסטנדרטים הרגילים לפרסום, אולם הם חשבו שיש לו מקום בגיליון המיוחד שהוקדש למלחמות המדע.

אל מול הביקורת שנמתחה על עורכי ה-Social Text ועל ההגות הפוסט-מודרנית בכללותה, נשמעות כיום טענות (כך למשל, בספר "[[מגרסת הזהויות]]", שחר פלד, 2007) כי למעשה הפרשייה משמשת במקביל גם ככתב ביקורת אל מול אתוס המומחיות ה[[מודרניזם|מודרניסטי]]. לטענת פלד, פרסום המאמר נובע דווקא ממבנה הוודאות המודרניסטי-מדעי, אשר במסגרתו המדען והשיח המדעי קונים את אמון החברה ללא הקשרתלות לתוכנםבתוכן הדברים. על כן, למרות היותו כתב עת המתהדר בנופך פוסט-מודרני, הרי שבבסיס פרסום המאמר עומד דווקא האמון שרכשושרחשו עורכי כתב העת לכותב המאמר על רקע שמו כפרופסור וממראה המאמר (לדוגמה - ריבוי הערות שוליים, מילים מדעיות וכתיבה אקדמית - אשר משמשים בסיס לשיח האקדמי-מדעי ללא תלות בתוכן).