רפורמה אגררית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
אחד מהמרכיבים של המאבק הבין מעמדי בין ה[[פטריקים]] (מעמד האצולה) ובין ה[[פלבים]] (השכבות הנמוכות) ברומא העתיקה הייתה המחלוקת על השימוש באדמות המדינה. הפלבס באופן כללי, דרשו כחלק ממאבקם לזכויות ושיויון, שאדמות שבעלות המדינה יחלקו ביניהם. הפטריקים, בהנהגת ה[[סנאט]] פחדו מאבדן כוח וכסף אם האדמות של המדינה שהיו נתונות תחת פיקוחם, יעברו לידי הפלבס. בנוסך לכך הרבה מאוד אדמות של המדינה הוחכרו לאצולה ולשכבות העשירים מהפלבס, או שנלקחו על ידיהם בלא רשות ובאופן לא חוקי. שכבה זו של העם הרומי, שמרה בקנאות על הרכוש הגנוב שלה, בעוד רפורמים רומאים שונים ניסו לתקן את המצב על ידי חלוקת האדמה באופן הוגן יותר. חלק מאדמות המדינה הרומית גם ניתנו בהחכרה לבנות בריתה הלטיניות והאיטלקיות, והדרישות לחלוקת בין אזרחי רומא העלו בעיות דיפלומטיות קשות.
 
מספר מנהיגים עממיים ו[[המפלגה הפופולרית|פופולריים]], כגון ה[[אחיםהאחים הגרקכים]] ניסו במהלך הזמן להשתמש במאבק לחלוקת האדמות מחדש, כאמצעי להגביר את כוחם והשפעתם, ולפעמים אך כיד לשמש כעילה למהפכה.
הראשון שהביא את ההצעה לפני אספת האזרחים לרפורמה בקרקעות המדינה היה ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] [[ספוריוס קאסיוס]] בשנת [[486 לפנה"ס]]. הצעתו כלל אומדן וקביעת קרקעות המדינה, והחכרת חלק מהם, וחילוק חלק מהם לעניים.