הבדלים בין גרסאות בדף "דוד רזיאל"

אין שינוי בגודל ,  לפני 12 שנים
אין תקציר עריכה
בפברואר השתתף בוועידה ב[[פריז]] שעניינה היה הסדרת [[עליית אף על פי]], ושם נפגש, בפעם היחידה, עם [[זאב ז'בוטינסקי]].
 
אישיותו הותירה רושם רב על ז'בוטינסקי, שאמר כי חיכה לאדם כמותו 15 שנה, ונתן לו את המינוי להיות נציב בית"ר בארץ. במאי [[1939]] חזר מהשליחות, מ[[ארצות הברית]]. בהגיעו עצרו אותו ה[[המנדט הבריטי|הבריטים]], אך רזיאל הצליח להימלט. ב-19 במאי עלה בידי הבריטים לאוסרהולאוסרו שנית ורזיאל נכלא ב[[כלא עכו]]. באוקטובר 1939 שוחרר עם חברי מפקדת אצ"ל נוספים בערבותו של [[פנחס רוטנברג]]. תחת הנהגת רזיאל הוחלט כי האצ"ל לא יאבק בבריטים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ותחת זאת יסייע להם במלחמה ב[[גרמניה הנאצית]]. הדבר הביא לפרישת חברים מן האצ"ל, ובראשם [[אברהם שטרן (יאיר)]], ולהקמת ה[[לח"י]].
בשנת [[1941]], לאחר שפרץ ב[[עיראק]] [[המלחמה האנגלו-עיראקית|מרד אנטי בריטי]] בראשות [[רשיד עלי אל-כילאני]], נענה רזיאל לבקשת הבריטים לשגר יחידת [[קומנדו]] לחבל במתקני זיקוק הנפט ליד [[בגדד]], שהיו חיוניים לצבא הגרמני. רזיאל אף החליט, למגינת לבם של חבריו, לעמוד בראשה של היחידה, בת ארבעה אנשים שאחד מאנשיה היה [[יעקב מרידור]]. רזיאל אף סבר שיוכל להקים תאים של האצ"ל בקרב [[יהודי עיראק]]. היחידה יצאה ל[[פעולת האצ"ל בעיראק]] ב-[[17 במאי]] [[1941]] משדה התעופה הצבאי ב[[תל נוף]] ונחתה בשדה התעופה ב[[חבניה]] שבעירק. בהגיעם שונתה התוכנית והם קיבלו משימת מודיעין לקראת כיבוש העיר [[פאלוג'ה]]. בפעולה זו נהרג רזיאל ב-[[20 במאי]] ביחד עם קצין בריטי מלווה, מהפצצה ישירה של מטוס גרמני<ref>‏יהודה לפידות, [http://www.daat.ac.il/daat/history/hayom/1a-2.htm היום שרה הקטנה], אתר דעת‏</ref>
‏‏<ref>‏[http://www.jwmww2.org/show_item.asp?levelId=58493&itemId=13&itemType=0&army_id=100041 עיראק], מוזיאון הלוחם היהודי‏</ref>, והוא בן 30. יעקב מרידור, סגנו, שב אל הארץ ועמד בראש הארגון במקומו.
 
רזיאל נטמן בעיראק בבית עלמין צבאי על ידי הבריטים. בני משפחתו ו[[משרד החוץ]] עשו מאמצים רבים להביא את ארונו של רזיאל לקבר ישראל, אולם רק בשנת [[1955]] הסכימה ממשלת עיראק לאפשר לבריטים להוציא את הארון מארצם, בתנאי שלא יובא לקבורה ב[[ישראל]] אלא ב[[קפריסין]], שהייתה אז [[מושבה]] בריטית. בספטמבר [[1960]], זמן קצר לאחר שקפריסין זכתה בעצמאות, פנה [[חבר הכנסת]] [[מנחם בגין]] אל נשיא הרפובליקה החדשה, ה[[ארכיהגמון]] [[מקאריוס]], בבקשה לאפשר את העברת הארון לארץ-למדינת ישראל. הפנייה נענתה בחיוב וב-[[16 במרץ]] [[1961]] נערכה לדוד רזיאל הלווייה צבאית ובהשתתפותבהשתתפות המונים. ארונו של דוד רזיאל נטמן ב[[הר הרצל#בית הקברות הצבאי|בית-הקברות הצבאי בהר הרצל]] ב[[ירושלים]].
 
לאחר מותו של רזיאל הוענקה לו דרגת אלוף ב[[צה"ל]]. הרב [[צבי יהודה קוק]], לימים ראש [[ישיבת מרכז הרב]], ספד לו והשווה את דמותו לדמותו של [[דוד המלך]], בשילוב של עדינות רוחנית עם נחישות מלחמתית. על שמו נקרא היישוב [[רמת רזיאל]] שבהרי ירושלים, אותו הקימו יוצאי [[בית"ר]] וה[[אצ"ל]].