הבדלים בין גרסאות בדף "צבי אריה סלור"

מ
בוט החלפות: הייתה ; מסוים; גיליון; היות ש;
מ (תקלדה)
מ (בוט החלפות: הייתה ; מסוים; גיליון; היות ש;)
לאחר ששוחררו על ידי השודדים נישבו השניים על ידי נוודים [[ברברים (עם)|ברברים]] שהפכו אותם ל[[עבד|עבדים]]. שנה שלמה הם עבדו בכריתת שיחי ה[[רותם]] המדברי להסקה. כשחלה אחד מבני השבט התנדבו השניים לרפאו ובהצלחה. שמם יצא למרחוק וחולים רבים משבטי הברברים בדרום [[מרוקו]] נהרו אליהם.
 
בשלב מסוייםמסוים הציע ראש השבט לסלור את בתו לאישה. סלור חשש כי סירוב יסכן את חייו וניאות להינשא לה. בשנת [[1899]] נולדה לו בת.
 
לבסוף הצליחו השניים להימלט ולהגיע ל[[מרקש]]. בהיותם עריקים הם בקשו מקלט בביתו של הרב היהודי במקום.
[[קובץ:בית הקברות לפליטי תל אביב בכפר סבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקברות לפליטי תל אביב בכפר סבא]]
 
סלור פתח מרפאה במרקש ושימש בה כ"רופא" לקהילה היהודית ולאנשי החצר של המלך. בשנת [[1901]] חזר סלור ל[[ארץ ישראל]] לאחר שקיבל רשות מהמלך. הוא התיישב ב[[פתח תקוה]] ובשנת [[1911]] פתח מרפאה ו[[בית מרקחת]] במושבה [[כפר סבא]]. התואר הרשמי שלו היה רוקח-חובש היות ולאשלא הוסמך כרופא אולם בימי הטורקים לא הקפידו על כך והוא שימש למעשה גם כ"רופא".
 
ב[[מרס]] [[1917]] בעת מלחמת העולם הראשונה, עם התקדמות ה[[בריטניה|בריטים]], הוטלה גזירת גירוש על 9000 יהודי תל אביב ו[[יפו]]. בתל אביב הוקם וועד הגירה מרכזי בראשות [[מאיר דיזנגוף]] שתפקידו היה לסייע לוועדי ההגירה המקומיים בקליטתם ובטיפולם במגורשים. רבים העדיפו להגיע לכפר סבא בגלל קרבתה לתל אביב. בחירה זו התבררה עד מהרה כטעות. במושבה היו רק כמה עשרות תושבים שלא יכלו לקלוט את המגורשים שמספרם הגיע למעלה מ-1200 נפש. לא היו מקומות דיור, תעסוקה, מזון ותנאי תברואה. המגורשים בנו סוכות ביער ה[[אקליפטוס|אקליפטוסים]] המוכר כיום בכפר סבא כ"יער אוסישקין".
המחלות עשו שמות במגורשים. 248 גברים נשים וטף נפטרו ונקברו בבית הקברות שהוא היום בית הקברות הצבאי וגן הזיכרון. במקום רק 47 מצבות, ברובן אנונימיות.
 
השלטונות ה[[בריטניה|בריטים]] דרשו מסלור להציג תעודה של רופא מוסמך שלא היתההייתה ברשותו. בשנת [[1926]] בהיותו בן 51 יצא ל[[ז'נבה]] להשלים את לימודי הרפואה. הוא חזר לכפר סבא כרופא מוסמך וביקש לפתוח שוב את מרפאתו. משנתקל בקשיים עזב שוב ל[[מרוקו]] ועבד ב[[מקנס]] וב[[קזבלנקה]]. ב[[מאי]] [[1946]] חזר שוב ארצה. ב-[[16 ביוני]] [[1946]] נהרג בנו, יחיאל סלור ב"ליל הגשרים" ב[[פיצוץ גשר א-זיב]]. ד"ר סלור המשיך לעסוק ברפואה עד פטירתו ונקבר ב[[פתח תקוה]].
 
==לקריאה נוספת==
*'''בספרד, במרוקו ובכפר סבא-ד"ר צבי אריה סלור''', [[עתמול]], גליוןגיליון 184, [[נובמבר]] [[2005]].
 
==קישורים חיצוניים==
271,876

עריכות