כיתור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הכחלה |
|||
שורה 1:
[[File:Ftsackville.gif|שמאל|ממוזער|300px|ציור משנת [[1923]] המתאר את [[קרב וינסנס]] שנערך ב[[אילינוי]] בשנת [[1779]] במהלך [[מלחמת העצמאות האמריקאית]]. כוח צבאי אמריקאי קטן כיתר מצודה וצעד סביבה עד שה[[בריטי]]ם וה[[אינדיאנים]] שהיו במקום שוכנעו כי מדובר בכוח גדול מאוד ונכנעו.]]
'''כּתר''' הוא מונח [[צבא]]י המתאר מצב בו כוח או מספר כוחות (הכוחות המכתרים) שולטים באש ובתצפית על כוח אויב (הכוח המכותר) מכל עבריו. במצב זה נמצא הכוח המכותר בעמדת נחיתות משום שיכולת ה[[תמרון]] שלו מוגבלת, כל [[אגף|אגפיו]] חשופים לאויב, ולרוב דרכי ה[[אספקה]] שלו מנותקות, לפחות במידת מה. מאידך הכוח המכותר פועל ב[[קו אספקה|קווי אספקה]] קצרים המקלים עליו לנייד את כוחותיו מצד לצד בתוך השטח המכותר בעוד שקווי האספקה של הכוח המכתר נמתחים ויעילותם נפגמת. נוסף על כך, על הכוח המכתר לפזר את כוחותיו סביב איזור הכתר כולו, ולשם כך עליו לדלל את כוחותיו לאורך החזית המתארכת, אילוץ החושף נקוות תורפה בטבעת הכיתור. כוח מכותר עשוי לנסות ולפרוץ את דרכו אל מחוץ לטבעת הכיתור, יכול לדבוק בעמדותיו על מנת להתיש את הכוח המכתר, יכול להילחם עד מוות או ל[[כניעה|היכנע]].
כתר שימש שטקטיקה צבאית על-ידי [[מצביא]]ים רבים במהלך ההיסטוריה, ביניהם [[אלכסנדר הגדול]], [[חניבעל]], [[סון דזה]], [[אלברכט פון וולנשטיין]], [[היינץ גודריאן]], [[גרד פון רונדשטט]], [[גאורגי ז'וקוב]] ו[[ג'ורג' פטון]]. סון דזה סבר כי עדיף שלא לבצע כתר הדוק אלא לתת לכוח המכור אפשרות להימלט על מנת מנת למנוע את העלאת ה[[מורל]] בקרבו, דבר שיכול להביא למלחמתם למוות במקום האפשרות העדיפה שייכנעו.
שורה 8:
במידה וקיים בשדה הקרב מכשול טבעי כגון [[הר]]ים או [[אוקיינוס]] דרושה רק מחצית מ"תנועת המלקחיים" ("צבת יחידה") מכיוון שהתפקיד נעשה על-ידי אותו אובייקט טבעי. המתקפה ה[[גרמניה|גרמנית]] על [[שפלה|שפלת]] [[צרפת]] בשנת [[1940]] היא דוגמא אופיינית למצב זה.
דוגמא שלישית
==דוגמאות לכתרים מפורסמים==
| |||