מיתוס העין התמימה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''"מיתוס העין התמימה"''', מושג שטבע [[היסטוריה|היסטוריון]] האמנות [[ארנסט גומבריך]], מתאר [[תפיסה]], שאינה מקובלת כיום, הסוברת כי פעולת ה[[ראייה]] של האדם מסתכמת ב"עין תמימה" הקולטת את המידע החזותי הנוכח בפניה כמופע נטול [[משמעות]]. את הפרשנות והפענוח הרעיוני, הנסמכים לפעולת הראיה, כגון: מהו המידע שנקלט ב[[עין]], בתור מה הוא מופיע, והענקת [[זהות]] מוגדרת ומודעת לנתונים שנקלטו – דחו ה[[פילוסוף|פילוסופים]] מן העבר היותר רחוק, בהם [[עמנואל קאנט]], אל מחוץ להגדרת הראיה.
 
לפי תפיסה זו, קיימת הבחנה מודעת בין ה[[קליטה]] של מידע חזותי בעין לבין הפירוש שלו: רק לאחר הקליטה מתאפשר תהליך הפרשנות. מכיוון שהקליטה [[אובייקטיביות|אובייקטיבית]] וסבילה, הרי שדומה ראיית כל בעלי הראייה התקינה, ואילו הפרשנות משתנה מאדם לאדם בהתאם לנסיבות חייו ותפיסתו הסובייקטיבית.
[[הוגה|הוגים]] ו[[חוקר|חוקרים]] רבים בני זמננו, פעלו להפרכת רעיון "העין התמימה" והצגתו כמיתוס, והוכיחו כי לרוב הפרשנות אינה מובחנת בתודעתנו מן הקליטה, ושתיהן מקיימות את ראייתנו בו זמנית. לפיכך, נבדלת ראייתם של בני אדם זו מזו, כיוון שהקליטה ועמה הפרשנות, מקורן ב[[סובייקטיבי|סובייקט]].
 
לשינוי זה בתפיסת אופן הראיה חשיבות מיוחדת בתולדות [[אמנות|אמנות הייצוג]], בשל המעבר מאמונה ב"עין תמימה", נוסח [[אפלטון]] - שראה באמנות המייצגת [[מימזיס]] (חיקוי, העתקה) של מה שכבר קיים בלאו הכי כ[[קו (ציור)|קווים]] ו[[צבע|צבעים]] – אל תפיסתה כ"מיתוס" וההכרה בעובדה שאמנות מייצגת כוללת בתוכה את האינטרפרטציה האישית של ה[[אמן (אמנות)|אמן]], מעצם ראייתו הפרשנית את מושאיו וכח השפעתה על תפיסת עולמו של המתבונן.
 
{{קצרמר|אמנות}}