|
|
|
השלב הראשון של מסע הצלב האלביגנזי, שהתחיל ב-[[1209]], נקרא גם '''מסע הצלב של הברונים''', כי מלך צרפת, דוכס בורגונדי ומספר רוזנים שהאפיפיור הציע להם לעמוד בראש מסע הצלב, סירבו ובהיות יתר המשתתפים ברונים שווי דרגה, הפיקוד הוטל על שליח האפיפיור, ארנו אמורי.
הצלבנים [[כתר (מונח צבאי)כיתור|כיתרו]] את העיר [[בזייה]] והטילו עליה מצור ולאחר ניסיון הימלטות כושל של התושבים כבשו את העיר וטבחו בתושביה. למרות שבין תושבי העיר היה ידוע על קיומם של 500 קתרים בלבד, כל תושבי העיר נטבחו. על פי הסופר Caesar de Heisterbach אחד מראשי צבא הצלבנים שאל את נציג האפיפיור, ארנו אמורי, איך יוכל להבדיל בין הקתרים ובין יתר תושבי העיר שהיו קתולים נאמנים ועל כך השיב הלז: Caedite eos! Novit enim Dominus qui sunt eius (תהרוג את כולם. האל יידע לברור את נאמניו)<ref>[http://64.233.183.104/search?q=cache:3kXQ5vbrnt8J:www.geocities.com/sepi_shayel/Honorius.doc+%D7%A7%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D&hl=iw&ct=clnk&cd=5&gl=il&lr=lang_en|lang_iw|lang_ro קתרים - הונוריוס השלישי מאת יוסף שי-אל]</ref>. בצד הצלבני היה גם [[נזירים ציסטרסיאניים|נזיר צ'יסטרסיאני]] בשם '''פייר דה וו דה סֶרנֶה''' שכעבור עשר שנים כתב את ההיסטוריה של המערכה האלביגנזית. מקורות מודרניים מעריכים את מספר ההרוגים בין שבעת אלפים לבין עשרים אלף (המספר האחרון מופיע בדין וחשבון ששלח שליח האפיפיור לאפיפיור עצמו). הידיעות על הטבח נפוצו במהירות רבה ותושביהם של יישובים רבים נבעתו והחליטו לקבל את העול האפיפיורי.
== הערות שוליים ==
|
