כיתור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדר-ויק (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[File:Ftsackville.gif|שמאל|ממוזער|300px|ציור משנת [[1923]] המתאר את [[קרב וינסנס]] שנערך ב[[אילינוי]] בשנת [[1779]] במהלך [[מלחמת העצמאות האמריקאית]]. כוח צבאי אמריקאי קטן כיתר מצודה וצעד סביבה עד שה[[בריטי]]ם וה[[אינדיאנים]] שהיו במקום שוכנעו כי מדובר בכוח גדול מאוד ונכנעו.]]
'''כּיתוּר''' הוא מצב שבו כוח או מספר כוחות (הכוחות המכתרים) שולטים באש ובתצפית על כוח אויב (הכוח המכותר) מכל עבריו. כיתור מתקיים בעיקר בפעילות [[צבא]]ית, אך גם בפעילות [[משטרה|משטרתית] ולעתים גם בפעילות של כוחות שאינם סדירים.
'''כּיתוּר''' הוא מונח [[צבא]]י המתאר מצב שבו כוח או מספר כוחות (הכוחות המכתרים) שולטים באש ובתצפית על כוח אויב (הכוח המכותר) מכל עבריו. במצב זה נמצא הכוח המכותר בעמדת נחיתות משום שיכולת ה[[תמרון]] שלו מוגבלת, כל [[אגף|אגפיו]] חשופים לאויב, ולרוב דרכי ה[[אספקה]] שלו מנותקות, לפחות במידת מה. מאידך הכוח המכותר פועל ב[[קו אספקה|קווי אספקה]] קצרים המקלים עליו לנייד את כוחותיו מצד לצד בתוך השטח המכותר בעוד שקווי האספקה של הכוח המכתר נמתחים ויעילותם נפגמת. נוסף על כך, על הכוח המכתר לפזר את כוחותיו סביב איזור הכיתור כולו, ולשם כך עליו לדלל את כוחותיו לאורך החזית המתארכת, אילוץ החושף נקוות תורפה בטבעת הכיתור. כוח מכותר עשוי לנסות ולפרוץ את דרכו אל מחוץ לטבעת הכיתור, יכול לדבוק בעמדותיו על מנת להתיש את הכוח המכתר, יכול להילחם עד מוות או ל[[כניעה|היכנע]].
 
'''כּיתוּר''' הוא מונח [[צבא]]י המתאר מצב שבו כוח או מספר כוחות (הכוחות המכתרים) שולטים באש ובתצפית על כוח אויב (הכוח המכותר) מכל עבריו. במצב זה נמצא הכוח המכותר בעמדת נחיתות משום שיכולת ה[[תמרון]] שלו מוגבלת, כל [[אגף|אגפיו]] חשופים לאויב, ולרוב דרכי ה[[אספקה]] שלו מנותקות, לפחות במידת מה. מאידך הכוח המכותר פועל ב[[קו אספקה|קווי אספקה]] קצרים המקלים עליו לנייד את כוחותיו מצד לצד בתוך השטח המכותר בעוד שקווי האספקה של הכוח המכתר נמתחים ויעילותם נפגמת. נוסף על כך, על הכוח המכתר לפזר את כוחותיו סביב איזוראזור הכיתור כולו, ולשם כך עליו לדלל את כוחותיו לאורך החזית המתארכת, אילוץ החושף נקוות תורפה בטבעת הכיתור. כוח מכותר עשוי לנסות ולפרוץ את דרכו אל מחוץ לטבעת הכיתור, יכול לדבוק בעמדותיו על מנת להתיש את הכוח המכתר, יכול להילחם עד מוות או ל[[כניעה|היכנעלהיכנע]].
כיתור שימש שטקטיקה צבאית על-ידי [[מצביא]]ים רבים במהלך ההיסטוריה, ביניהם [[אלכסנדר הגדול]], [[חניבעל]], [[סון דזה]], [[אלברכט פון וולנשטיין]], [[היינץ גודריאן]], [[גרד פון רונדשטט]], [[גאורגי ז'וקוב]] ו[[ג'ורג' פטון]]. סון דזה סבר כי עדיף שלא לבצע כיתור הדוק אלא לתת לכוח המכותר אפשרות להימלט על מנת למנוע את העלאת ה[[מורל]] בקרבו, דבר שיכול להביא למלחמתם למוות במקום האפשרות העדיפה שייכנעו.
 
כיתור שימש שטקטיקה צבאית על-ידי [[מצביא]]ים רבים במהלך ההיסטוריה, ביניהםבהם [[אלכסנדר הגדול]], [[חניבעל]], [[סון דזה]], [[אלברכט פון וולנשטיין]], [[היינץ גודריאן]], [[גרד פון רונדשטט]], [[גאורגי ז'וקוב]] ו[[ג'ורג' פטון]]. סון דזה סבר כי עדיף שלא לבצע כיתור הדוק אלא לתת לכוח המכותר אפשרות להימלט על מנת למנוע את העלאת ה[[מורל]] בקרבו, דבר שיכול להביא למלחמתם למוות במקום האפשרות העדיפה שייכנעו.
 
הטקטיקה הבסיסית של כיתור, [[תנועת מלקחיים]], מתבצעת כך שלאחר שהאויב התקדם במרכז החזית, מותקפים בו זמנית אגפי האויב משני צדדיו כדי לכתרו. בו בזמן תנועת מלקחיים נוספת סוגרת את האגף המרוחק של האויב כדי למנוע תגבור הכוחות במרכז. הטקטיקה מסוכנת ליישום, היות שהתוקף חייב להפריש חלק ניכר מצבאו לאגפיו החזקים וכך המרכז נותר חלש וקל יותר להבקיע אותו. הכיתור של [[הארמיה השישית]] במהלך [[קרב סטלינגרד]] הוא דוגמה אופיינית לשימוש בטקטיקה זו.
 
במידה וקיים בשדה הקרב מכשול טבעי כגון [[הר]]ים או [[אוקיינוס]] דרושה רק מחצית מ"תנועת המלקחיים" ("צבת יחידה") מכיוון שהתפקיד נעשה על-ידי אותו אובייקט טבעי. המתקפה ה[[גרמניה|גרמנית]] על [[שפלה|שפלת]] [[צרפת]] בשנת [[1940]] היאהוא דוגמה אופיינית למצב זה.
 
דוגמה שלישית ונפוצה יותר של כיתור היא [[מצור]]. במקרה זה הכוח המכותר הוא זה שיוצר את המצב מיוזמתו והוא נעשה ב[[מבצר]] שבו קיימת אספקה לזמן ארוך וביצורים מגננתיים אשר מונעים אפשרות של מתקפה. מצורים התרחשו כמעט לאורך כל היסטוריית הלחימה.
 
==דוגמאות לכתריםלכיתורים מפורסמים==
* [[קרב קאנאי]] ([[פוליה]], [[216 לפנה"ס]])
* [[קרב פראוסטדט]] ([[פולין]], [[1706]])